"האדם עץ השדה": סיפורו המרתק של האיש שמאחורי הביאור המפורסם

חסידי חב"ד מכירים את ההסבר הנפלא של הרבי בענין האדם עץ השדה (פורסם בלקוטי שיחות וזכה לעיבודים רבים במשך השנים). את המכתב כתב הרבי ליהודי חרדי שומר תורה ומצוות ממכריו ששם משפחתו בעזבאראדקא.

יהודי זה זכה לאריכות ימים ושנים ותקופה קצרה לפני פטירתו העניק ריאיון להרה"ח ר' אליעזר זקליקובסקי (פורסם בשעתו ב-JEM).

שמו נזכר בסיפור הצלת הרבי מאירופה הנאצית, ובשעתו סייע לרבי להשיג מצות 'שמורה' וחזרת לליל הסדר (השווה: עדויות הרבנית חיה מושקא בראיון עם הרב שלום דובער לוין – 'ימי מלך' כרך ראשון עמוד 524).

יצויין כי היכרותו עם הרבי החלה כבר בגרמניה בתקופה הראשונה שניצני השלטון הנאצי החלו.

גם בארצות הברית שמרו הרבי והרבנית על קשר עם הנ"ל.

הרבנית סיפרה לספרן הרב שד"ב לוין: בחורף תש"א בהיותם בניצא, לא היתה שום אפשרות לשלוח אליהם לשם מצה שמורה, ואז השיגו מצה שמורה משווייץ (ממה שסיפרה לי הרבנית, ופרסמתי במבוא לח"ה ע' 22):

אחד ממכריו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, מר בעזבאראדקא, התמחה בתעשיית מראות, ובשעת המלחמה התעסק ביצירת מראות עבור צוללות הצי הצרפתי, וקיבל, לשם כך, אישור מיוחד לנסוע לשווייץ לימים אחדים. כ"ק אדמו"ר זי"ע ליווהו לתחנה, וביקשו להשיג עבורו בשווייץ מצה שמורה, והלה קיים זאת ברצון.

הרבנית אף הוסיפה כי "לפני שנפרדו בתחנה, הבחין בעזבאראדקא שבעלי עומד מאוד מאוד מהורהר, והוא שאל אותו לפשר הדבר. ענה לו בעלי: 'אני פשוט מהרהר איפה אפשר להשיג חריין לליל הסדר...

להלן המכתב המפורסם אודות "האדם עץ השדה" (אגרות קודש כרך א אגרת קלה):

ב"ה, יום ג' כא שבט ה'תש"ד

ידידי הנכבד מר בעזבאראדקא שי'

שלום וברכה!

מוסג"פ ימצא קבלה על נדבתו להחזקת בתי הספר העומדים "תחת הנהלת המרכז לעניני חנוך". ותודה רבה, בשם ה"מל"ח" נתונה לו בזה, על השתתפותו במפעל חנוך בני ובנות ישרעל על טהרת הקדש.

ותקותינו חזקה, אשר גם להבא יקח חלק בעבודה זו וישתדל להשפיע גם על מכיריו ומיודעיו להתענין בזה ולעזור לה"מל"ח", כל אחד לפי אפשריותו, וכל המביא את חברו לידי פעולה טובה זכות חברו תלוי בו.

וגם מענין יומא דפגרא דחדש זה הוא יום ראש השנה לאילנות, הרבה יש ללמוד בזה, כי האדם השם לבו לכל הנעשה מסביב לו הרי מכל דבר ודבר יוסיף חכמה על חכמתו בהנהגה שבין אדם למקום ובין אדם לחבירו, ולאו דוקא ממחזה בלתי רגיל, אלא אפילו מענינים המצוים ביותר, וכמו אילן צומח, כמה הוראות בחיי היום יומיים של האדם יש להבין.

ואעיר בזה על אחדים מהם, והם:

רוב מין הצומח ובפרט האילנות מצורפים מחלקים רבים הנכללים בכלל בשלשה: שרש, גוף האילן (גזע, ענפים, עלים) פירות (קליפה, הפרי עצמו, גרעינים).

מהחילוק אשר ביניהם: השרש - נעלם הוא מעין הרואה, אבל עיקר חיות האילן ע"י נמצא (אף שגם ע"י העלים שואפים האילנות מן האויר חומרים המוכרחים לחייהם, וכן קולטים החום מקרני השמש וכיו"ב). עוד זאת, אשר דוקא ע"י השורש עומד האילן על עמדו ואם שרשיו חזקים לא יירא מכל רוחות המנשבות שיעקרו אותו,

גוף האילן - הוא הוא רוב המכריע של בנין האילן, מזמן לזמן מוסיף הוא בעובי בענפים ובעלים, עד שעל ידו - ובפרט ע"י גזע האילן - יודעו שנות האילן.

אבל תכלית שלימות האילן הוא בעשותו פירות, כי ע"י הגרעין הוא מזריע זרעו להצמיח אילנות חדשים דור אחר דור.

והנה האדם עץ השדה, היינו אשר בכמה פרטים דומה האדם למה שנראה באילן ועץ השדה ואפילו בחייו הרוחניים, וגם הם בכללותם: נחלקים לשלשה סוגים:

השרש - היא האמונה, אשר על ידה הוא קשורו עם מקום ומקור חיותו, הוא הבורא ית' ואף כשגדל בחכמה תורה ומצות חיותו נמשך לו ע"י אמונתו בד', דתו ותורתו.

גזע וגוף האילן - הם הם לימוד התורה וקיום המצות ומעשים טובים, אשר הם צריכים להיות רוב בנין ורוב מנין של מעשי האדם ופעולותיו, וע"פ רוב המצות וגדלו בתורה ניכרו ימי שנות חיי האדם, היינו חיים מלאים תוכן של חכמה ומעשה.

פירות - תכלית שלימות האדם הוא, כאשר, נוסף ע"ז שהוא מקיים כל המוטל עליו בינו לבין עצמו, הנה משפיע הוא על חביריו והסביבה שלו שגם הם יהיו על צד השלימות, והיינו שפעולתו היא "גרעין" המצמיח אילן (אנשים) בעל שרשים (עקרי האמונה) גזע וענפים (תורה ומעשים טובים) ונושא פירות (מזכה את הרבים).

המורם מכל הנ"ל: שרש האדם ועיקרו - היא אמונה תמימה. חלישות באמונה מעמידה בסכנה קיום חייו הרוחניים של אדם גדול אפילו.

רוב מנין ורוב בנין האדם - הם מעשיו הטובים ההולכים ומתרבים מיום ליום.

אבל שלימות האדם הוא נושא פירות - היינו כשהוא משפיע על הרבים ומזכה אותם להיות גם הם ממלאים את תפקידם ומטרות בריאתם אשר אז פעולתו עושה פירות ופירות פרותיהן דור אחר דור וזכות זה תלוי בו.

בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה

הרב מנחם שניאורסאהן