בניסן תשי"ג כתב גאון ליטאי צעיר מכתב לרבי ובו הקשה לפניו קושיה. אותו גאון קיבל מהרב בן ציון שם-טוב הזמנה לבר המצווה של בנו ובה נכתב כי האב מאחל לבנו שיהיה חסיד, ירא שמים ולמדן כפי כוונת ורצון הרבי. הגאון, שלימים נודעו שמו וגדלותו התורנית כהרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, שאל את הרבי:

איך ייתכן לכרוך משאלות רוחניות בכוונת ורצון בשר ודם?

על המכתב השיב לו הרבי מכתב מפורט, ובו הסבר מאלף עם ראיות מתורת הנגלה וההלכה על מקרים בהם ראוי לשלב משאלות רוחניות בכוונת ורצון בשר ודם.

המכתב מובא להלן.

לסיום, הזמנה לבר המצווה של הת' ישראל ליפש שנחגגה באייר תשמ"א כחודש לאחר הכרזת הקמת 'צבאות השם'. בהזמנה איחולים לחתן שיזכה להיות 'חי"ל' לנחת רוח הרבי וסמל 'צבאות השם'.