שלום עליכם אידן!

קורא הרב בקול מהדהד,
חיוכו מאיר למרחוק.

הרב נתבקש להגיע לכאן, והוא בא...
הוא בא עם הניגון על "אברהם אבינו" שתמיד שר בשפת לאדינו.

קשה לפספס את המבטא הארגנטינאי הכבד...

פוסע הוא פנימה במתינות אופיינית,
הליכתו אצילית,
צעד אחר צעד כשהוא בוחן את סביבתו החדשה.

דבר לא נעלם מעיניו,
יודע הוא לזהות את ההוא עם הלב השבור העומד בצד האחד,
ילד המקפץ בשובבות בצד האחר,
מקבץ נדבות שכבר כהה ליבו ורגשותיו דהו,
ובחור ישיבה פשוט שכמה למעט הערכה...

מוכן הוא לכל.
יעידו על כך כל מכריו.
כשהרב פוגש יהודי - הזמן עוצר מלכת!

לאחד הוא מאיר פנים,
צובט בלחיו של השני בחיבה,
לשלישי אומר מילה טובה,
הרביעי מקבל ממנו ברכת 'שלום עליכם' לבבית,
החמישי זוכה למתת יד כספית הגונה,
לשישי הוא קונה עלייה לתורה,
יתעניין בשלומו של ההוא שאף אחד לא מסתכל עליו,
יפזר חיוכים שיורגשו עד למרחוק...

התנשאות?!
גאווה?!
עצבות?!
מאן דכר שמיה!

הוא כבר כאן...
בשערי גן-עדן!

"אנא אנא עבדא
עבדא דקודשא בריך הוא..."
מפזם הרב בעצימת עיניים.
רגליו מרקדות...
ידיו פתוחות לצדדים...
כולו דבקות.

ברוכים הבאים!
שליח הרבי בארגנטינה!
ראש מוסדות 'עוז מאיר'!
רבה של ירושלים!
חבר מועצת הרבנות הראשית לישראל!
רבה של מועצת מטה בנימין!
משפיע קהילת חב"ד בירושלים!
רבה של הישוב מבשרת!

כן, כך קוראים לו כאן...

כך מכריזים כאן מאז שנתבקש להגיע לכאן...

אך הוא לא מתעניין בכך, הוא פוגש כאן יהודים!
וזאת שמחתו ועיקר שליחותו, גם למטה וכנראה שגם כאן... למעלה.

מקום של כבוד בגן-עדן ממתין רק עבורו...
מזמינים אותו להיכנס בשמחה...

אך הרב...
הוא יושב בלובי...
במסדרון המעבר...
פוגש יהודים ומאיר את נשמתם...!!!

מקפיד הוא לשבת כשבגד עליון לגופו ומגבעת לראשו.
בדיוק כמו שעשה למטה,
גם בשנותיו האחרונות,
גם בימי מחלתו,
וגם ביומו האחרון ממש...

מסביר הרב בנחרצות:
"בשביל האשכנזים שלא מבינים אידיש - אדבר בעברית".
אני יושב בין יהודים!

לזכות ולעילוי נשמת ר' שמעון גד בן ר' יוסף רחמים אליטוב ע"ה.

ח.מ.ש.

כותב השורות, התפלל בילדותו בבית הכנסת בשיכון חב"ד שבו גם הרב אליטוב התפלל.
ברבות השנים, למד אצלו בכולל 'עוז מאיר'.