אליכם, מחנכים/ות, משפיעים/ות, רבנים והורים.

אני כותבת מהמצוקה האישית שלי, אבל מאמינה שהורים רבים יזדהו איתי.

לפני כחודש הבן הצעיר שלי חזר מפגישת שידוכין שישית עם חיוך גדול, היה נעים וטוב, השיחה קלחה והבחורה הייתה נחמדה, אבל אחרי שעתיים התחילו שוב הספקות שאוכלות אותו מבפנים - "מי אמר שזה מתאים?", "אולי זה לא באמת מתאים", "אני לא מרגיש משיכת הלב", "אני לא סגור על עצמי" ועוד. "אני קצת מרגיש שהיא לא מספיק מבינה אותי" הוא אומר, ואז, בפעם המי יודע כמה הוא בורח מהמצב ואומר לי "תגידי שאנחנו לא ממשיכים. לא יודע.. אני רוצה לסגור ממקום שלם, אני לא מרגיש פה כלום".

אותי זה שובר! מה בדיוק אסביר לשדכנית שכבר סימנה את הילד שלי כקשה החלטה שמפיל שידוכים בגלל סיבות לא ברורות בכל פעם?!

נכון, טבעי שיהיו ספקות ולבטים בשידוכים. אבל כאן (ואני מניחה שעוד הרבה הורים מרגישים כך) אני מרגישה שהספקות והלבטים מסתירים מאחוריהם תהום של בלבול וחוסר בשלות ומוכנות. הבן היקר שלי פשוט לא יודע מה הוא רוצה מעצמו ולא מה הוא מחפש, והוא פוסל שידוך אחרי שידוך! וכמה שניסיתי לשבת איתו וללבן את הדברים, כלום לא עבד.

מחשבות קשות מטרידות אותי כל הזמן 'הוא יתחתן בכלל מתישהו?', 'מתי אראה ממנו נכדים?'. ויחד עם זאת יש בי גם פחד - יותר מידי זוגות צעירים מהקהילה שנאלצו לפרק את החבילה, אחוזי הגירושין בתוכנו וריבוי הצעירים שמחפשים פרק ב' מוצלח יותר. רק לא זה!

ידעתי שזיווגים קשים כקריעת ים סוף, אבל לא חשבתי שאני בעצמי צריכה לקרוע את הים ואם זה לא עבד אז לאחות את השברים שלו.

הבחורים היום מאד מבולבלים. הם רוצים להכנס לשידוכים, הם לא רוצים להכנס לשידוכים; עוד חצי שנה שליחות, או שאולי אפשר רק להתחיל לשמוע שמות; הם בשלים, הם עדיין לא; חשוב להם בית של שליחות, אבל בעצם זה לא קריטי; מראה חיצוני זה לא מהותי, אבל למה בכלל נתתי להם להפגש עם זה וזה שנראים לא טוב; הכי חשוב שתהיה חסידית, אבל גם שתכיל את השטויות וה'חריגות' שלו; שהבחור יהיה מונח בקדושה, אבל לא חניוק ו'דתי' מידי ועוד ועוד.

אז מה אני רוצה? דבר ראשון היה לי חשוב לזעוק את הזעקה הזאת. יש לי בן ובת בגיל שידוכים, עם שניהם אני פשוט עוברת קריעת ים סוף פרטית ולא יודעת איך להצליח לשדך אותם בהצלחה. ודבר שני, אני רוצה קצת להעיר את תשומת ליבם של העוסקים בחינוך ובהדרכת התמימים והבחורות שלנו, לתת קצת, בסיס והכנה כלשהי לשידוכים.

איך יתכן שבחור מסתובב סביב עצמו שנים שלמות של קבוצה ושליחות וצריכים לעבור איתו תהליכים שלמים מבראשית שידע בכלל מי הוא בעצמו - עוד לפני שידע מה הוא מחפש. רק מילים תלושות שהוא שמע בחצי אוזן בהתוועדויות ב- 770 והוא משתמש בהן כדי לנסות לגשש את דרכו.

הגיע הזמן שנרים את הכפפה ונעניק לילדינו הכנה משמעותית וברורה לחיי משפחה. שידעו מה הם מחפשים, שתהליך השידוכים יהיה בשבילם ממוקד וקל יותר, ועיקר העיקרים - שיחיו חיי משפחה בריאים לאורך ימים ושנים טובות.

מ. פ. ירושלים

---

*הורים יקרים, רוצים לתת לבן שלכם כלים אמיתיים?*

*הכירו את "דרך הבית" ותגלו עולם שלם: לחצו כאן>>>