'איש זקן, מה יש לו בחייו?', שאלו פעם בזלזול. כאילו לאחר תקופת חיים ארוכה אין לאדם ייעוד בעולם או זכות קיום. אולם כשפוגשים את הרב יהודה חיטריק, שאלה זו מתרוקנת כליל ממשמעותה. הישיש מברוקלין, שהגיע לפני חודש לגיל המופלג של 106 (לאורך ימים ושנים), הוא תופעת פלא. מופת לניצול זמן.

הרב חיטריק עסוק תמיד. בקרוב הוא מוציא-לאור את הכרך החמישי של ספר זיכרונותיו המוערכים. הרב מתעורר כל יום בחמש בבוקר, וממהר לספריו. הוא ילמד עד עלות השחר, אז יניח תפילין ויתפלל שחרית.

הציווי 'והדרת פני זקן' עולה למחשבה כשרואים את הרב, שחי כבר בשלוש מאות לפני התאריך הלועזי. הוא משרה אווירה חמימה סביבו, מדבר בנועם ובשלווה, מקפיד על סדר וניקיון (הוא מתעקש לסדר בעצמו את מיטתו), ולא מסתיר את חוש ההומור שלו. אי-אפשר שלא לחבב אותו. אם היו לו פעם שונאים, רוב הסיכויים שהם כבר אינם בין החיים זמן רב.

"מאה השנים הראשונות שלי היו יותר קלות", הוא אומר בבדיחות, כשהוא יושב ליד שולחן עתיק עם מנורה, ומעיין בקובצי פלפולים וחידושי תורה שחוברו באחרונה.

בחדר הקטן, בבית בנו שבשכונת קראון-הייטס, עומד ארון עמוס בספרי-קודש בעלי דפים מצהיבים. "כשנעשים מבוגרים, לפתע אנשים מתחילים לדבר בשקט, והאותיות בספרים מתקטנות", הרב מוסיף ברוח טובה.

רוב שעות יומו מוקדשות ללימוד תורה וחסידות. "האיש הזה הוא דוגמה חיה לחשיבות של יהודי אחד. הוא היה קשור לכל-כך הרבה פעילויות. כאשר אינו חש בטוב הוא אומר 'שום דבר לא מפריע לי, מלבד ההפרעה בלימוד'", מספר אחד מניניו, הרב מענדל חיטריק, רב הקהילה האשכנזית בטורקיה.

את השקידה בלימוד הוא ספג בגיל 14 כשלמד בישיבת 'תומכי-תמימים' בעיירה ליובאוויטש ברוסיה-הלבנה. הוא כיום בין החסידים היחידים שהכירו את האדמו"ר רבי שלום-דובער מליובאוויטש זצ"ל. בחרקוב הוא למד בחברותא עם ראש-הישיבה בעיר, הגאון רבי יהודה עבער הי"ד, ונאלץ להימלט מסוכני השלטונות הקומוניסטים בעוון הפצת תורה בסתר.

אולם, בחסידות חב"ד הוא נודע גם בשל אהבתו הגדולה למעשיות וסיפורי חסידים. "אנציקלופדיה מהלכת של מעשיות חסידיות", הוא מכונה. בתקופת לימודיו בליובאוויטש, סבו האמיד שכר עבורו חדר לינה באכסניה, בה זקני החסידים היו מתאכסנים בבואם לאדמו"ר והיו מתוועדים יחדיו. משם הוא ספג את הידע והאהבה לסיפורי חסידים. "יש לו זיכרון מעולה. הוא יספר סיפור לאחר 50 שנה עם אותם פרטים", אומרים בני משפחתו.

זיכרונותיו של הרב חיטריק התפרסמו בארבעת הספרים 'רשימות דברים' ובספר 'משולחן השבת של אבי' באנגלית. אחד מנכדיו אף הקים אתר ממוחשב למכירת הספרים, אולם הרב עצמו לא מצליח להבין את המושג. "פעם הראינו לו שידור-חי מהכותל המערבי. הוא צפה, אבל לא הבין. הוא מגיע ממנטאליות אחרת, נדמה לי שלעולם לא יבין. אנחנו אומרים לו בצחוק: כשתגדל - תבין", אומר בנו ר' הירש חיטריק, בן 78.


חי לפי שיטת הרמב"ם

הרב יהודה חיטריק נולד בראש-חודש אלול תרנ"ט (1899) בבית ללא מים או חשמל. הזיכרון שלו פעיל באירועים שהתרחשו לפני 60 שנה יותר מאשר לפני שישה ימים. אולם הוא עדיין מתעניין בנעשה 'בעולם הגדול', כפי שהוא שואל בארוחת ערב. "אין ספק שלזמן יש מחיר", אומרים במשפחה. הרב כבר לא שומע טוב ומתקשה לקלוט מושגים חדשים. כשהשיטפון הענק באסיה התרחש השנה, המשפחה לא הזכירה את המילה 'צונאמי', אלא סיפרה שהיה 'וואלנע', שפירושו גל גדול ברוסית.

לכבוד יום הולדתו ה-105, שיגר אליו נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש מכתב ברכה מיוחד. "עמנו מכיר לך טובה על המורשת היוצאת מן-הכלל שלך – של רחמים, פטריוטיות, תקווה ואחריות. ההישגים הרבים שלך והניסיון שלך הם מקור השראה לאחרים", כתב הנשיא. בני המשפחה מספרים כי לאחר שקרא את תוכן המכתב, עבר הרב מיד בחזרה ללימוד בספרים.

הוא מגיע ממשפחה מכובדת ששילבה "תורה וגדולה על שולחן אחד". אחד מאבות השושלת הוא דון יוסף אברבנאל, מי שכיהן כשר האוצר של ממשלת ספרד, ולאחר הגירוש (לפני יותר מ-500 שנה) עבר לכהן באותו תפקיד בפורטוגל. קשרי המשפחה סייעו להם בעת מנוסתם במלחמת-העולם השנייה. גניה חיטריק, אחותו של הרב, כיהנה כראש-ממשלת אזרבייג'אן והיא שסידרה את האישורים לצאת מהמדינה הדיקטטורית של יוסף סטאלין.

הוא הוסמך לרבנות בשנות ה-20 לחייו, ונשא את בתו של הרב הראשי של חרקוב. לאחר הבריחה מרוסיה, התגוררה המשפחה בפראג, ועברה משם לאנטוורפן שבבלגיה, שם מסר הרב חיטריק שיעורי תורה. מבלגיה עבר למונטריאול שבקנדה, והמשיך ללמד בחורים בישיבה. בשנות ה-70 עבר להתגורר בניו-יורק, ליד חצרו של הרבי מליובאוויטש זצ"ל.

עם התקרב חודש הרחמים והסליחות, הרב נכנס לאווירה של תשובה. "חודש אלול מסוגל לתשובה והיא צריכה להקיף קטן כגדול, צעיר וקשיש", אומר הרב שכבר עבר 106 חודשי אלול. "בימים ההם של אלול, כולם דאגו איך להשתפר. חיינו עוד השנה, אבל מה הספקנו לעשות בה. החסידות הוסיפה לתשובה את עניין השמחה".

סוד אורך חייו נותר בערפל. האגדה מספרת כי לאחר שהאדמו"ר מסר את מאמר החסידות הראשון שלו, הרב חיטריק אמר לרבי כי דברי החסידות התקבלו בברכה בעדת החסידים. הרבי חייך, כך מספרים, והגיב: "יישר-כוח. לאנג לעבן זאלט איר". הרב עצמו אמר פעם שזה בגלל שהוא מבורך בילדים נפלאים.

במשפחה עצמה מתייחסים לנושא בפתיחות. יש שטוענים שלמשפחה מסורת של אריכות ימים. אחרים תולים את הסיבה בכך שהרב ממעט לאכול. "הוא חי לפי שיטת הרמב"ם", הם אומרים. כבר עשרות שנים שהוא אינו אוכל בשר מכיוון שאינו מכיר אישית את השוחט. בבית מקפידים לבשל לו ארוחות מיוחדות.

לרב יש ארבעה ילדים, 18 נכדים ויותר מ-100 נינים ובני-נינים. רבים מצאצאיו מכהנים כשלוחי חב"ד ורבני קהילות בארה"ב, גרמניה, ישראל, אוקראינה ואורגוואי. את המספרים המדויקים הם לא מחשבים.

אחד מניניו, שמואל חיטריק, נכנס פעם לחדרו.

"מי אתה?" שאל הרב. הלה אמר את שמו והרב הגיב: "אח, גם אתה חיטריק?!" והניף את ידו.

רק לפני מספר שנים, אחד מניניו כתב לו ברכה לכבוד ההולדת: "שתגדל להיות חסיד, ירא-שמים ולמדן".