הסוד הגדול של סבא 

                       א.

הייתי מתהלך בין הבריות. פוגש בשממת השגרה היומיומית שעוטפת את רובנו ולפתע נתקלתי בדבר מה בלתי רגיל. חיים בוערים.

כזה היה סבי. איש חי.

כל איבר מאבריו היה חי. 
עיניו היו יוקודות ומאירות.
כל תנועה מתנועותיו הייתה ספוגה באנרגיה של אין סוף. 

                        ב.

תמיד ידעתי שלסבא יש סוד גדול.

מעודי ילד צעיר וסקרן הייתי מתבונן בו ושואל את עצמי: מהו אותו סוד?

ככל שהלכתי וגדלתי, הלכה הסקרנות וגדלה והתעלומה לא נפתרה.

מה סוד החיים שבערו בו? מה הוא רואה סביבו שאני מפספס?

גדלתי, התחתנתי. הכל היה בצילו. דמותו קרנה על הכל. כל שלב שהתקדמתי הוא היה לי השראה. כל בחירה שעשיתי הוא היה לי מצפן.

אבל לא הבנתי את סודו.
עד היום האחרון שזכיתי להיות על ידו. 

                         ג. 

בשעת ליל מאוחרת של יום ראשון, כשהוא מזדכך בייסוריו, למרות הכל זיק השובבות ואהבת הבריות לא נעלמו מעיניו. שאלתי את עצמי שוב, בפעם האחרונה, מה סודו של סבא?

ניסיתי לחדור מבעד לעיניו כדי להבין את תנועות נפשו המרוממת - ולא יכולתי לה.

זאת אומר: כל עוד רוחי בי אמשיך ואשאל מה היה סודו. כל רגע שהייתי לצידו נצור בליבי ומלא חיים.

אך נקודה אחת הוא לא יכול היה להסתיר. אהבת הבריות הפלאית שבערה בתוכו.

בכלל, סבא לא דיבר דברים בטלים. אך איני זוכר פעם אחת שהוא דיבר אף לא סרך כלשהו ואבק דאבק של לשון הרע.

מחצבות של מילים טובות ושבחים היו תמיד תחת לשונו. על כל אדם בכל מצב ובכל שעה.

והנה אולי פענוח זעיר מסודו הגדול.

                           ד.

אין ניסיון חמקמק וקשה יותר מדיבור לשון הרע. אנו מפחדים להפוך ללא רלוונטיים אם לא נביא את הסקופ החדש ולפספס את הריגוש המרענן עליו כולם מדברים.

לדידו כלל לא היה כאן ניסיון.

סבא לא ראה סביבו רע, כי אם רק טוב. טוב גדול שעוטף את הכל.

לדעתי הוא כלל לא הבין איזו מן הנאה משונה אפשר להפיק מדיבור על מישהו אחר.

איני יודע כיצד אוכל להידמות לשיעור קומתו המופלאה כי את סודו הגדול טרם גיליתי;

אך בפעם הבאה שארצה לדבר סתם שיחה בטילה על הזולת אזכר בעיניו הטובות. אזכר כי האיש החי והרלוונטי ביותר שהכרתי מעודי האהוב על כל בריה שפגשה בו - היה אותו האיש שמעולם לא דיבר רע על אף אדם.

אמונתנו היא כי החיים הם דבר נצחי. בטח ובטח חייו של סבא. חיים כאלה לא נעלמים לפתע פתאום.  

הם שוכנים בליבנו. מופיעים לפתע, יוצרים תובנה חדשה וכיוון חדש עד עת קץ הימים.

לנצח אתגעגע לעיניך הטובות סבא אהוב ויקר.