הרב שלום דובער לוין

הרב שמעון אליטוב ע"ה זכור לכולם בעיקר מעשרות השנים האחרונות, בהם פעל בשליחות וברבנות הראשית.

אמנם לי אישית הוא זכור יותר מתחילת תקופת פעילותו בשנת תשי"ט, כאשר בסיום תקופת לימודו בישיבה, קיבל על עצמו לנהל את מסיבת השבת של כיתתנו בכפר חב"ד, בה היה מספר לנו סיפורים על גדולי הדורות ועל תולדות עם ישראל.

בשנה שלפניה, תשי"ח, נוהלה מסיבת השבת של כיתתנו על ידי החסיד ר' מיכאל אריה לייב כהן, שהי' מלמד אותנו בעיקר ניגוני חב"ד, וקצת סיפורים על תקופת לימודיו בתומכי תמימים בליובאוויטש.

החסיד ר' מיכאל אריה לייב כהן

בשנת תשי"ט קיבל על עצמו הרב שמעון אליטוב (או כפי שהי' נקרא אז בשמו המקורי: שמעון אבוטבול) את ניהול מסיבת שבת שלנו בצורה מעניינת ביותר, ובה החדיר בנו את יוקר התורה והחסידות.

הייתי אז ילד בן 10, והסדר היה שכל שבת היתה מסיבת השבת בבית אחר של אחד מתלמידי הכתה שלנו, וכולנו היינו מחכים למסיבת השבת, לשמוע את סיפוריו של הרב אליטוב.

זאת לא הפעם היחידה שנפגשנו אתו; בימים הנוראים הוא היה מתפלל מוסף לפני העמוד בבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד, בקולו הערב במיוחד.

באותה תקופה היינו צעירים מידי מכדי להכיר את גדלותו בתורה ובעבודת השליחות. אחר כך נודע לנו שהוא נוסע בשליחות לארגנטינה, ואחר כך על כניסתו לרבנות, ועד למועצת הרבנות הראשית.

במשך כל השנים היינו נפגשים אתו כשהיה מגיע לחודש החגים לרבי, והיה נפגש אתנו בידידות אישית.

תנצב"ה.