היום לפני שמונה שנים, כ"ג טבת תשע"ה, נפטר לבית עולמו המרא-דאתרא הדגול של כפר חב"ד.

ביקשנו מהרב מדרכי מנשה לאופר שליח הרבי באשדוד ורב רובע י"א לספר לנו את זכרונותיו מהאישיות הנדירה.

לפניכם הדברים:

היה זה בשנת תשמ"ג כשנתבקשנו אני וידידי ר' משה מרינובסקי שי' ע"י מנהל סניף קה"ת בארץ-הקודש הרה"ח ר' מנחם מענדל (מני) שי' וולף, לסור לביתו של המרא-דאתרא הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי (ז"ל), כדי לקבל ממנו גליונות מההערות וציונים להלכות תלמוד תורה שערך עפ"י הוראת הרבי, על מנת להגיהם מטעויות-דפוס.

היינו מגיעים לביתו מפעם לפעם והוא היה מקבל אותנו בסבר פנים יפות ומשוחח עמנו בחביבות בנושאים שונים ומגוונים תורניים ואקטואליים.

אני זוכר שהראה לנו פעם מחקרים ישנים לתולדות החינוך היהודי שהודפסו לפני מלחמת העולם ומהם ניתן היה לדלות פרטים שניתן לשלבם כהשוואות לפסקי אדמו"ר הזקן בענין חינוך.

פעם אחר שמח שמחה גדולה שבאחד הליקוטים (לקו"ש השבועיים) הייתה הערה שלכאורה הייתה מבוססת על אחת ההערות שציין בספרו.

עוד סיפר כי המשב"קים (של הרבי. ש.ל.) סיפרו לו שגליונות ספרו היו מונחים זמן רב על שולחנו של הרבי.

פעם חשבתי שגיליתו לו "תגלית": מראה מקום במהר"ץ חיות למסכת גיטין. אחרי שהקשיב לדבריי פתח את "כל ספרי המהר"ץ חיות" והראה לי שהדברים מופיעים שם בהרחבה.

במשך השנים השתמשתי הרבה בהערות וציונים שלו והייתי מציין להם, הייתי מראה לו והי' שמח שמחה רבה. לרגל שמחה משפחתית הייתי בשבת בכפר חב"ד, והלכתי ל"בית מנחם", הייתה זו שעת צהריים מאוחרת. והרב ישב כשסביבו צעירים ממנו בעשרות שנים, הוא סיפר והתוועד בגובה-העיניים ממש כאילו היו אלו בני גילו דבר שגרם לי התפעלות גדולה.

סח לי בן-דודי הרה"ת ר' שמעון שי' שייקביץ:

באחת הנסיעות לשחיטה בדרום-אמריקה נסע עמנו הרב הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי.

היה זה ימים ספורים טרם ה"יארצייט" שהיה לו אחר פטירת אמו. במהלך הטיסה הארוכה שמתי לב שהרב הספיק ללמוד עשרות דפים במסכת ולא הניח עד שסיימה (!).

יהיו הדברים לזכרו ולעילוי נשמתו.