ר' שניאור זלמן ברגר

הרב אריה לוין ע"ה שהלך לעולמו לאחרונה, היה חייל אמיתי של הרבי, ולימינו עמדה אשת חיל חסידית גב' שפרה לוין אשר פעלה יחד עם בעלה כל ימיה למלאת רצון הרבי: לעשות סביבה חב"דית בעיר רחובות. שניהם הלכו לעולמם לאחרונה, והותירו חלל גדול בקהילת חב"ד רחובות, אשר ביכתה את לכתם של הרב אריה וגב' שפרה לוין, זוג חסידים שלהם היה יד ורגל בכל תחום בקהילת חב"ד מאז נוסדה לפני למעלה מיובל שנים ועד היום הזה.

נולדתי וגדלתי ברחובות עד אשר משפחתי עברה לנחלה, ואני ומשפחתי היינו בידידות רבת שנים עם הרב אריה וגב' שפרה לוין, ואת קשרי הידידות שהחלו אי שם לפני השואה, נותיר להזדמנות אחרת, ונתמקד בתקופת התייסדות הקהילה, כאשר הרב לוין היה מהמייסדים והרוח החיה וזכה ליישם את הוראת הרבי אליו לייצר סביבה חב"דית ברחובות.

נתחיל מתחילה. המשפיע הרב אריה לוין למד בישיבות תומכי תמימים ונסע ל'קבוצה' תשכ"ד, אשר אז נמשכה תקופה קצרה ולאחר מספר חודשים שב לארץ הקודש, ובתקופה הבאה ניהל את ארגון את"ה בכפר חב"ד וכך רכש ניסיון בארגון פעילות חב"דית בהיקף גדול. ובתקופה זו היה פעיל בקייטנות לתלמידי הרשת, ועוד פעילויות חשובות. 

בחודש שבט תשכ"ט, לאחר שהשתדך עם רעייתו גב' שפרה לבית וויס מהעיר רחובות, הגיע למפגש מיוחד בבית הרה"ח ר' נתן ויינר, אז מחסידי חב"ד הבודדים בעיר רחובות, את המפגש אירגנו שני בחורים – אבא שלי ר' יעקב יוסף ברגר אשר למד באותה תקופה בתומכי תמימים כפר חב"ד ור' חיים שלום סגל, שלמד בישיבה חסידית ברחובות, אבל היה מגיע תדיר לתומכי תמימים כפר חב"ד כדי ללמוד חסידות.

ב'קבלת פנים' דובר על מצב חב"ד ברחובות באותם ימים, כאשר בית ספר חב"די שכן בזרנוגה – שכונה מרוחקת, וברחובות גרו מספר משפחות הקשורות לחב"ד, וגם מספר תלמידי ישיבות חב"ד אשר הוריהם אינם נמנים על משפחות חב"ד. בסיום המפגש, שני הבחורים המארגנים שיגרו דיווח לרבי, וכעבור זמן קצר, אבא נסע ל'קבוצה' ושם קיבל מכתב מענה אליו ולר' חיים שלום סגל, המכתב בנוסח כללי פרטי ובו אישור על קבלת המכתב, ובסיומו הרבי כתב בכתב יד קודשו: "ולבשורות טובות".

לאחר השידוך, ר' אריה ושפרה התלבטו היכן להתגורר, ור' אריה כתב לרבי, כי הוא מעדיף מקום בו יש סביבה חב"דית, וברחובות אין סביבה חב"דית, ומאידך גיסא רעייתו מעדיפה לגור ברחובות ליד הוריה. כמענה הרבי סימן את המילים 'סביבה חב"דית' והוסיף: לעשות. דהיינו הוראה לעשות סביבה חב"דית ברחובות. 

הרבי הורה ור' אריה ביצע, ולאחר החתונה התיישב בביתו רחוב יעב"ץ 11 במרכז העיר רחובות ומידי שבת אחר הצהרים אירגן התוועדות בביתו. ובאותם ימים, אבא שלי נסע ל'קבוצה', ומידי יום ראשון היה מזדרז לתעד נקודות מדברי הרבי משבת האחרונה, ושולח באגרת אויר אל ר' אריה. ובאותם ימים הדואר היה עובד מהר, ובדרך כלל עד שבת, ר' אריה היה מקבל את המשלוח המיוחד, ומקריא את הדברים בהתוועדות. 

באותה תקופה, התיישב בעיר ר' שלמה איידלמן, חסיד חב"ד נמרץ שהחל לפעול יד ביד עם ר' אריה, כדי לייסד קהילה ובמקביל ר' אריה שהתמנה גם למזכיר צא"ח דהיינו מנהל בית חב"ד, פעל יחד עם ר' שלמה ואחרים ב'מבצעים' בעיר ומחוצה לה. ובאלול תש"ל, ר' אריה ור' שלמה בכוחות משותפים ייסדו את מניין חב"ד הראשון בבית ר' נתן ויינר ברחוב עזרא ברחובות.

הרב לוין בתהלוכה הראשונה בעיר רחובות בשנת תש"מ. משמאל לימין: ר' יוסף זהבי, הרב אריה לוין, הרב שמחה הכהן קוק הרב הראשי בעיר רחובות - עליהם השלום, ויבלחט"א הרב אלימלך שחר

המניין היה מורכב מחסידים ותמימים בודדים שהתגוררו בעיר. החלו מניינים והתוועדויות וגם פעילות, ועל כך שמע מהם ידידם הרב זלמן אבלסקי אז מנהל בית ספר חב"ד בקרית גת, והוא אשר תבע והפציר לייסד שיעור חסידות, וטענה בפיו: כיצד יתכן קהילה חב"דית ללא שיעור חסידות? ובנוסף לכך ציטט מאגרת אדמו"ר הריי"צ [משנת תרפ"ט] - אשר אותה פירסם הרבי בשנים הראשונות לנשיאות בהוספות לספר המאמרים תשי"א -  כי יש לייסד שיעורי חסידות ביום שלישי בשעה 8 בערב, וכך עשה הרב אבלסקי בקרית גת ותבע גם ממייסדי הקהילה ברחובות, להצטרף לקיום הוראה זו.

ר' אריה נרתם לביצוע המשימה – והחל למסור שיעור תניא ביום שלישי בשעה 8 בערב. את השיעור החל למסור בשנת תש"ל והתמיד והתמיד בכל עת ובכל מצב עד אשר נפל למשכב לפני מספר שבועות! וכאשר אירע ולא היה בעיר או נסע לרבי, דאג תמיד לממלא מקום ומידי שבוע היה שיעור ביום שלישי בשעה 8 בערב. וכעת לקח על עצמו בנו ידידי הרב יוסף יצחק לוין, להמשיך את השיעור.

המניין כאמור התייסד באלול תש"ל בבית משפחת ויינר, ומשם נדד לבית משפחת מחפוץ, ולבית חד קומתי ברחוב התחיה, ובסופו של דבר לבניין בן 4 קומות שנבנה במיוחד עבור בית הכנסת ובאותן שנים נוסף צלע שלישית לגבאות וניהול בית הכנסת – הרה"ח ר' חיים חייקין. 

בתקופת ההתייסדות, ר' אריה ייסד גמ"ח אשר אותו ניהל מאז ועד לימיו האחרונים, גם ממיטת חוליו. הגמ"ח נכלל בע"א מוסדות שהוקמו בשנים תשל"ב-תשל"ג, ובשנים הראשונות, סייע בניהול הגמ"ח ר' ישעיהו יהודה ע"ה מחשובי הקהילה, אשר לפרנסתו עבד בניהול חשבונות, והוא הופקד על ניהול החשבונות של הגמ"ח.  

אמנם ר' אריה, התוועד וגם מסר שיעור חסידות, אך למשפיע רישמי התמנה בשנת תשל"ז. היה זה בעקבות הוראת הרבי למנות משפיעים בקהילות חב"ד וכך בשלהי כסלו תשל"ז ר' אריה התמנה למשפיע ראשי, ויבלחט"א אבא שלי גם מונה למשפיע. כמובן בשנים הבאות יתווספו משפיעים נוספים, אך ר' אריה תמיד נותר המשפיע הראשי. 

באותן שנים, התייסד גן חב"די בשכונת מילצ'ן ברחובות, והוא נוהל על ידי ר' עמינדב בן חורין שהיה מקורב לחב"ד, ומכיון שמספר התלמידים לא היה גדול והיה צורך בסיוע, נכנסו לעובי הקורה שניים מחשובי עסקני חב"ד – הרה"ח ר' זושא וילימובסקי "הפרטיזן" ור' משה סלונים מנהל רשת אוהלי יוסף יצחק, והללו מינו ועד חינוך מיוחד כדי לפתח מוסדות חב"ד ברחובות, וארבעה היו חברי הועד: ר' אריה לוין, ר' אריה דמיחובסקי, ר' עמינדב בן חורין עליהם השלום, ויבלחט"א אבא שלי ר' יעקב יוסף ברגר.

הועד החדש בעזרת חסידים נוספים ברחובות ומחוצה לה, פעלו למען הגן, ועם הזמן גם פתחו 'חדר' לילדים בני שלוש, והוא השתכן בבית כנסת חב"ד בבית חד-קומתי ברחוב התחיה. ובשנים הבאות ניהול מוסדות החינוך נמסר לרב אלימלך שחר ומאז הגן והחדר הפכו לאימפריה של ממש. 

ר' אריה לוין לא הסתפק בניצנים החשובים והביא לעיר שניים משלוחי הרבי לארץ הקודש  - הרב מנחם מענדל גלוכובסקי כדי לכהן כרב קהילת חב"ד, והרב מרדכי קסטל – מנהל בית חב"ד. ר' אריה אשר עד אז כיהן בפועל כמנהל סניף צעירי חב"ד בעיר, מסר את כל הסמכויות לרב קסטל. אבל המשיך לפעול בענייני מבצעים כל השנים, כמובן הכל בתיאום עם השליח הרב קסטל. 

ר' אריה היה מסור ונתון למבצעי הרבי, לניהול בית הכנסת, ולסיוע גשמי ורוחני לכל אחד מקהילת חב"ד רחובות, בכל דרך אפשרית, מסיוע באמצעות הגמ"ח ועד אירוח בביתו הפרטי. ואת כל הפעולות עשה בהתנדבות גמורה, ולפרנסתו עבד בשנים הראשונות כמגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בלוד ובשנים הבאות כמחנך בתלמוד תורה חב"ד בלוד. 

ובאותן שנים כאשר ברחובות היה 'חדר' רק לפעוטות, נאלצו המשפחות לשלוח את הילדים למוסדות לא חב"דיים, אך בשנים הבאות יחד עם ילדי רחובות, הייתי נוסע מידי יום לתלמוד תורה בלוד ושם זכיתי להתחנך שנה אחת על ידי ר' אריה לוין.

וכמו בקהילתו כך גם בכיתתו, היה הוא איכפתי באמת למען כל תלמיד, לימד ברצינות וביעילות ודאג שכל אחד ידע וכל אחד יבין. והחדיר בנו מנות גדושות של חסידשקייט, ובודאי כמוני, עוד רבים זוכרים כמה היה מאריך בביאורים על פתגמי 'היום יום'. וכמו היום אני זוכר את ר' אריה גם בטיול השנתי, עוסק במבצע תפילין בכל רגע פנוי. כי כזה היה, חייל של הרבי בכל מקום, בכל מצב ובכל תנאי. 

עלינו חסידי חב"ד ללמוד מהחיילים הטובים שעולים למעלה... ר' אריה לוין ור' ליפא קורצוויל, אשר הלכו לאחרונה, והיו מסורים ונתונים לרבי, עשרות שנים בהתנדבות מליאה ועד הרגעים האחרונים, כאשר לא ויתרו לפעול ולהפעיל גם בימיהם האחרונים בעודם מאושפזים.

ובעקבות הפטירה, הוחלט על ידי הרב גלוכובסקי ומשפחת לוין, לפתוח קרן חסדי אריה ושפרה, אשר תמשיך את מפעלי החסד של הרב אריה ושפרה לוין ע"ה.

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים.