ליה בת ה-83, לא עזבה את קייב כבר שנים רבות. מאז שנפטר בעלה לפני 20 שנה, היא חייה לבדה בביתה באוקראינה. בשנים האחרונות מצבה הבריאותי התדרדר, היא סובלת מלחץ דם ובעיות נוספות. במצבה המורכב, היא בחרה שלא לעזוב את ביתה בקייב למרות המלחמה וההפגזות המתמשכות. גם אמה בת ה-70, העדיפה להישאר בקייב למרות הסכנה. לקייב היא הגיעה בשנת 2014 למניינם מדונייצק שנכבשה על ידי הרוסים.

בשבוע האחרון, חולצו אמה וליה יחד עם עוד עשרות קשישים על ידי הקהילה היהודית JCC חב"ד בקייב והועברו ללודז' שבפולין. "הקור כבר מגיע למינוס 10 מעלות, ורוב הבתים בעיר ללא חימום.  הפסקות החשמל הארוכות לא מאפשרות לחמם את הבתים. כשמוסיפים לזה את הפסקות המים, ואת מחירי המזון שהאמירו וזה מוביל למצב שבו קשישים רבים שנמצאים בבתיהם, קופאים מקור ורעבים ללחם", מתאר הרב יונתן מרקוביץ'. "הגענו להחלטה שצריך לנקוט בצעד לא שגרתי ולהוציא אותם למקום מבטחים לפחות לתקופת החורף״. 

כמו אמה וליה, רוב הקבוצה שחולצה מקייב הקפואה והחשוכה, הם קשישים וחולים שנותרו בעיר מחוסר יכולת או רצון להגר לישראל ולעבור את שלב הקליטה הקשה. "אני גר בקומה שמינית, עברתי אירוע לב לפני כמה שנים, גם עם מקל הליכה מאוד קשה לי ללכת", מספר נאום בן ה-82. לפני המלחמה, הוא נעזר בבנו שגר בסמיכות אליו, אך עם פרוץ המלחמה הבן גויס, והוא נותר לבדו, כמעט בלי יכולת להתנייד מהבית או לרדת למקלט בטוח.  

"גיבשנו רשימה של כ-400 קשישים וחולים, שקיימת סכנה לחייהם אם ישארו בבתיהם, ואנו מחלצים אותם לפולין. בקבוצת הסיכון הזאת נמצאים אנשים מעל גיל 65 או חולים בגילאים צעירים יותר אשר פטורים מגיוס לצבא. הבנו שלשהות בחורף בדירה ללא מים, חשמל וחימום, עלול להיות יותר מסוכן יותר מהפגזים והטילים. אם לא נמצא להם פתרון, זה עלול להגיע לסכנת נפשות", מסביר הרב מרקוביץ'.

לפני כשבועיים חולצה הקבוצה הראשונה ובה עשרות קשישים. צוות מתנדבים לסיוע רפואי ותמיכה בקשישים ליוו את הקבוצה. "הדרך היתה קשה מאוד, אבל עכשיו אני כבר לא מפחדת למות ברעב, קור או הפצצות", מספרת ליה. למעלה מעשרים שעות נסיעה מפרכת, חלקה בכבישים מופגזים,  עברו הקשישים עד שהתקבלו בבית ההארחה של הקהילה היהודית בלודז'.

מבצע החילוץ, יצא לדרך בשיתוף פעולה עם הקהילה היהודית בסאות' המפסטד, לונדון והקהילה היהודית בפולין בראשות הרב מיכאל שודריך.

אתמול, ביום חמישי בבוקר יצא לדרך אוטובוס נוסף עם קבוצה של כ-30 מבוגרות ומבוגרים שאמורים להגיע ללודז' לקראת שבת. החברים בלודז' כבר מחכים ונרגשים לפגוש את ידידיהם מהקהילה בקייב. "כולם כבר רוצים שהמלחמה תיגמר ונוכל לחזור הביתה", מספר נאום. "אבל כאן אנחנו ביחד עם החברים, הרבה יותר בטוח, והאנשים של הקהילה היהודית בקייב ולודז׳ דואגים לנו לכל מה שצריך".