נעליים – של מי? | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
תודה, סליחה. נימוסית כזו, חביבה. אמפתית, אדיבה. אמנית ההקשבה. לבן הזוג, חברה. לבת בכורה. משרטטת קווים, משקפת. במכחול מושכת. צורות, צבעים, לא מְשַׁנָּה. לא גוון, לא נִימָה. מה חושב השני, מה מרגיש. בלי להדגיש או להחליש. מודדת נעליו, רגל מכניסה. אחת, שתיים. מנסה…
אוי, כואב. גם שואב. חולצת, זונחת. חַפָּ"ק פותחת. מאבחנת, נותנת עצות. עניינית, אין רגשות. פותרת עניין - מה, כמה. שיפוטית - אוי, למה. מנחמת - לפחות…, מעודדת - יש לך כוחות... סימפטית מכורסא, ממגדל השן מציצה. מציעה תה, כריך. בְּרִיק פריך. לא רגישה, לא מרגישה. אין פגישה…
בפרשת שמות מסופר על שיעבוד עם ישראל במצרים. הקדוש ברוך הוא מתגלה למשה, מטיל עליו שליחות להוציא את העם לחרות. "וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו… מִתּוֹךְ הַסְּנֶה… וַיֹּאמֶר ה' רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי…. רש"י: "מתוך הסנה" - … משום עמו אנכי בצרה". להתכופף אליו, להשתופף. איתו להצטופף. לא מלמעלה לנופף.
לרדת לבור. השחור. לשבת בקור. להרגיש איתו, לא אותו. בקומתו. לנגוע בפגיעות, בנוכחות. בנפרדות, בלי הזדהות. להבין, לא לרחם. לא לייפות או לתקן. למשוך למעלה, לא לרתק. לחבר, לא להתנתק.
לשהות לְצַד במצוקה, גם ברווחה. ליצור קירבה…
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 16:38
קייב - 16:01
באר שבע - 16:39
חיפה - 16:24
ירושלים - 16:16
תל אביב - 16:35
שבת שלום!
חנה גופין