ביום שבת קודש ז' טבת תשנ"ב 770 היה מלא באנשים שהגיעו לכבוד ההתוועדות לרגל "דידן נצח".

הרבי דיבר בשיחה על פרשת השבוע, והעניין של "ויגש אליו יהודה". באמצע ההתוועדות החל הרבי לדבר על עניינא דיומא "דידן נצח", שהרי נמצאו אז בתוך ה-ג' ימים. הרבי דיבר על ספריית הרביים שנשארה ברוסיה.

"יום זה קשור לשחרור ופדיון השבויים של הספרים והכתבים של רבותינו נשיאינו, אך ישנם עדיין ספרים במדינה ההיא..."

עתה אמר הרבי משפט סתום שאז וגם היום רבים עדיין לא מבינים את פשרו:

"ומקשרים זאת עם העובדה שבימים האחרונים התבטלה עיר הבירה של המדינה ההיא ועד שהעבירו אותה לעיר אחרת..."

קהל החסידים לא הבין את פשר הדברים. והרי עיר הבירה הייתה מוסקבה ונשארה מוסקבה?

אמנם לפני קרוב למאה שנים החליפו את עיר הבירה מסנט-פטרבורג למוסקבה. אבל עכשיו, טבת תשנ"ב, מתי הוחלפה הבירה?

באותם ימים, ימי התפוררותה של ברית המועצות, הקומוניסטים עשו ניסיונות נואשים להמשיך לקיים את ברית-המועצות. הם יצרו ניסיון לעשות התאחדות עם המדינות הסלאביות ובראשן בלארוס, שבירתה תהיה – לא מוסקבה אלא מינסק!

(עיר זו מוכרת לחסידי חב"ד כמעוז המתנגדים לחסידות בראשית דרכה עד כדי שאדמו"ר הזקן ערך בה את "הוויכוח הגדול במינסק".)

ההסכם להפיכת מינסק לעיר הבירה כבר נכתב וכמעט נחתם, ואולי לכך התכוון הרבי במילותיו המדויקות:

"על פי כתיבת וחתימת החוקים ומשפטים של המדינה ההיא..."

עוד יצוין, שהזמן בו עמדה הצעה זו על הפרק עד שנדחתה היה בפרק זמן קצר של כשבוע, ובדיוק באותו שבוע הרבי אמר את הדברים.

הספרים – "ספריית שניאורסון" של הרביים עודם נמצאים ברוסיה ומתנהל עליהם מאבק משפטי ארוך בין אגודת חב"ד העולמית לשלטונות הרוסיים.

מאת: ראובן וגנר