סופרמרקט, מרפאה. תור ארוך. לֵאָה. מסיימת, ממשיכה. מֶחְלַף ההלכה. עומדת בפקק, נגררת. שוב מאחרת. נכנסת לפגישה, שותקת. הכי מאופקת. נושאת תסכולים, לא מעירה. לא לקולגה, לא לחברה. לא לבוסית הַקָּרָה. כזו היא, צרה. ברקס לעצמי, נסוגה. נושמת, מבליגה. משיגה שליטה, הצלחה. אישה נינוחה.

תיק תק, ארבע. הביתה חזרה. בסערה. מסירה מעיל, תיק יוקרתי. מבט כזה למי שאיתי. חשה בנוח. מדיי. סטופ, ולא כדאי. מתפרצת, עייפה. לא מְוֻסֶּתֶת, לא מקשיבה. בן זוג, בת גדולה. עולל בעגלה. מיישרת עוגה ללא אבחנה, שעות מסך בלי כוונה. אין תמרורים, אין סימני פיסוק. הלך לו האיפוק. הלכה האישה, המדודה. השבת אבדה…

בפרשת ויגש יוסף הצדיק עובד על מידותיו. פגישה עם האחים, שיחה טעונה. שכל ורגש במשחק התאמה. "וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת… וַיֵּצֵא וַיִּתְאַפַּק…". התאמץ, עצר את רגשותיו. "...וְלֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק… וַיִּקְרָא הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי. וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו…". חולשה, נטישה… או גישה חדשה.

להרגיש כעס, אכזבה. כל רגש לגיטימי, לא כל תגובה. גבולות לכפות, גם דרכי הבעה חלופות. לנשום, לספור. לא לשבור. לכווץ את היד. לא את מי שליד. שריר לאמן - בכוח, לפעמים בכייף. לעשות כושר, ואז להתעייף. לאזן בין שכל לרגש, בין כוח לכניעה, בין תוכנית מוגדרת לקצת סטיה.

כי גבורה היא להתאפק, ואנושיות - להטיל בה ספק…

זמני הדלקת נרות:

לוגנסק - 16:23

קייב - 15:44

באר שבע - 16:28

חיפה - 16:13

ירושלים - 16:05

תל אביב - 16:24

שבת שלום!

חנה גופין