"דידן נצח"

הסיסמא "דידן נצח" הפכה כבר לחלק מחיינו. כל אחד מרגיש ויודע, שבמלחמה נגד היצר ונגד כוחות הסטרא אחרא לסוגיהם השונים, עומדים אנו בשלב של דידן נצח, כיבוש אחר כיבוש וניצחון אחר ניצחון, עד לגאולה השלימה שתתגלה בעוד רגע קט.

מה שאולי רבים אינם יודעים עדיין הוא, כמה סודות התורה טמונים בשתי מילים אלו "דידן נצח", שמקורן כידוע במדרש רבה פרשת קדושים פכ"ד פסקא ג.

המדרש מספר שם על "רוח ביש" שהיתה נמצאת באיזה מקום ואבא יוסי איש ציחור אמר לבני העיר ההיא שעל ידי שיצעקו דידן נצח יבטלו את הרוח רעה. ועיין במדרש תנחומא פרשתנו סימן ט, שמבואר שאבא יוסי איש ציתור היה חסיד, ועיין באריכות הסיפור במדרש שם ובמדרש תילים סימן כ'.

והנה "דידן נצח" בגימטריא רי"ו (216), והוא בגימטריא גבורה (וכן בגי' יראה).

ומבואר ב'תורת שמואל' לכ"ק אדמו"ר מהר"ש, שהשבוע בב' אייר הוא יום הולדתו, בסוף מאמר ד"ה בקר וידע ה' משנת תר"ל: "שגבור"ה בגי' ג' פעמים חס"ד, לפי שהוא התגברות החסד, ובזה מבואר שמה שלעת"ל הגבורה יהיה עיקר, היינו שיהיה התגברות החסד". ועפי"ז מובן השייכות בין "דידן נצח" לתקופה זו דעיקבתא משיחא, כי הו"ע התגברות החסד שיתגלה בביאת המשיח וטועמיה חיים זכו בסוף זמן הגלות.

ועיין ב'דרך מצוותיך' לכ"ק אדמו"ר הצמח-צדק בשורש מצות התפילה ספט"ו: "ששם ע"ב דחס"ד יש בו רי"ו אותיות שהוא בגימ' גבור"ה, משום שהוא אור החסד בכלי הגבורה כו' והיינו שהכלי הוא גבורה כו' אבל האור והמכוון בזה הוא חסד גמור".

וב'ליקוטי לוי יצחק' פ' אחרי עמוד ער"ה ואילך, מבואר שגבור"ה בגימ' שם א-ל בפשוטו ובמילויו, כלומר א-ל – אל"ף למ"ד. וא"כ שוב יש כאן חיבור של חסד (שם א-ל בחס"ד) וגבור"ה, וזהו בנוסף לכך שגבורה בגי' ג"פ חס"ד (ג"פ ע"ב).

ועוד שם בפ' אחרי, שבציור שם הוי' יש ב' פעמים רי"ו: "י' עם ה' ראשונה בציור ר"ו הוא רי"ו. ה' ראשונה בציור ר"י עם ו' הוא רי"ו. ו' עם ה' האחרונה בציור ר"י הוא רי"ו, וכמ"ש בפע"ח שער ק"ש שעהמ"ט פי"א". ומבאר שם שג"פ רי"ו הם גימ' תרח"ם ש הו"ע רחמים.

ועולה מכל זה, שבעצם כל שלוש הספירות חסד גבורה תפארת קשורות זו בזו וכולם מלאות חסדים. כי ג"פ חס"ד הוא גבור"ה וג"פ גבור"ה עולה תרח"ם שהו"ע התפארת, רחמים.

ועוד ב'ליקוטי לוי יצחק' בראשית סו, ב, בביאור מאמר הזוהר (בראשית צח, ב) על רי"ו טעמים דפסוקי שיר השירים, ד"שה"ש הוא בחכמה כו' והמספר דרי"ו הוא ג"פ ע"ב דנה"י דחכ', כי בחכ' הוא שם ע"ב בכל ספירותיו, א"כ בנה"י דאבא הוא ג"פ ע"ב", עי"ש.

ומעניין לציין מה שמצאתי בצל"ח לברכות ל,ב, ריש פרק אין עומדין בביאור מאמר המשנה (בנוסח שבמשניות): "אין עומדין להתפלל כו' כדי שיכוונו לבם למקום" – שהצל"ח מפרש בזה: "ובדרך רמז נראה לענ"ד כי למקו"ם עולה במספר רי"ו והוא גימטריא גובר"ה כו'", ועיש"ב.

ועפ"י כל הנ"ל מובן ש"דידן נצח" הו"ע הגבור"ה, ג"פ חסד, וע"י שכבר הותחל ה"דידן נצח" בדורנו, נזכה בקרוב ממש לסיימו בניצחון גמור על ההיא רוחא בישא ויבנה דבי"ר קדשו ה"ר ז"ה (גבור"ה עם הכולל) קנתה ימינו.

הרב שלום-דובער הלוי וולפא

קריית-גת