כתבתי ספר: כך כותבים, מאיירים ומוציאים לאור ספר קומיקס
מאת: שלום לאופר
לפני שעה קלה חזרתי מבית הדפוס, היכן שעומדים בלוקים של ספרים עד התקרה הגבוהה, מכונות משקשקות ומרעישות כל הזמן, וחוברות צבעוניות מודבקות לכריכה והופכות לספרים.
מה עשיתי שם? אתם תוהים. ובכן, אחזתי בהתרגשות את ספר הקומיקס הראשון שתכננתי וכתבתי ושיוצא עכשיו לאור. רפרפתי על העמודים הצבעוניים והציורים המרהיבים אותם אני מכיר לגמרי מקרוב, ונשמתי את ריח הספרים.
זהו. אפשר לברך על המוגמר. את הספר שתכננתי וכתבתי לפני יותר משנה במשך כמה ימים ולילות בחוץ לארץ, אני רואה עתה בעיניי מודפס, כרוך, צבעוני ומושך. וכן, לא אשקר, גם שמי הבולט על הכריכה שימח אותי...
אבל הכי ישמח אותי להסתובב בחנויות הספרים בירידי ה' טבת ולראות אתכם, ילדים וילדות, בוחרים את הספר הזה, נסיך בסכנה, מבין שלל ספרי הקומיקס הממלאים את המדפים.
אבל לא בשביל לקרוא את הגיגיי אתם קוראים את הכתבה הזו, אלא כדי ללמוד משהו על 'איך מפיקים קומיקס', הלא כך מכריזה הכותרת, לא?
ובכן, בואו איתי למסע קצר, כתוב ומצולם, כדי להבין איך יוצרים ספר קומיקס.
יצאנו לדרך.
*
1. התחנה הראשונה היא הרעיון. אחרי שהחליט המוציא לאור או הכותב כי הוא יצור ספר קומיקס, הוא צריך לבחור סיפור; אמיתי או בדיוני, מותח או מצחיק, ואפשר גם וגם וגם. סיפור טוב הוא הבסיס, ולדעתי, והנה סוד מהניסיון הקטן שיש לי: הוא העיקר. כן. אם אין לך סיפור טוב, לא משנה כמה אתה אמן בסיפור סיפורים – הספר שלך פשוט יהיה משעמם. זו דעתי ולא כולם מסכימים עליה, אבל זו דעתי. לכן חשוב לבחור או להמציא את הסיפור הטוב ביותר שרק ניתן.
והסיפור שאני בחרתי הוא סיפור מאד משמעותי עבורי. ומאחוריו יש סיפור. הנה הוא:
כשהייתי תלמיד בתלמוד תורה בנחלת הר חב"ד בכיתה ה', היה לי מורה מיוחד במינו, מלא רגש חסידי, שמו: הרב יקותיאל אלפרוביץ'. והוא היה אמן בסיפור סיפורים. לפני ראש השנה הוא סיפר לנו סיפור מוכר ויפה אך באריזה והגשה לא שגרתיים. הוא סיפר לנו את משלו המפורסם של הבעל-שם-טוב על השופר, אך שילב בו דמיון רב, הופיעו שם שודדים ואינדיאנים...
שנה לאחר מכן, ביקש ממני חבר לכתוב עבורו סיפור כדי שישתתף בתחרות ארצית לילדים. כתבתי את הסיפור הזה בשפה שלי. היה זה הסיפור הראשון שכתבתי בחיי. קראתי לו 'הבייתה', ולהפתעתי הרבה הסיפור זכה במקום הראשון בתחרות!...
והנה, לפני שנה, כאשר ביקש ממני ר' לוי גרונר בעל הוצאת הספרים 'מלכות הכתר' לכתוב עבורו ספר קומיקס, ביקשתי ממנו לספר את הסיפור הזה, והוא הסכים, יצאנו לדרך. יש לנו סיפור.
2. התחנה השנייה היא מלאכת הכתיבה. בקומיקס היא מתחלקת לשניים: תכנון וכתיבה. מה זה תכנון? במילים פשוטות – הוראות לצייר. הצייר צריך לצייר את הסיפור שלך, אבל איך הוא ידע איך לצייר? לא מספיק שתכתוב לו את המילים שאומרת דמות א' ואת המחשבות שחושבת דמות ב'. הוא צריך לדעת בדיוק איך נראית הדמות, איזו הבעת פנים היא מביעה כעת, מה רואים ברקע, וכו'. הענין מובן. והכתיבה – אלה בועות הטקסט, המחשבות, ומילות המספר – התיאור, שמופיעות בראש כל ריבוע.
אז איך זה קורה בפועל? יש הרבה שיטות. אבל כך אני כותב את הקומיקס שלי. קחו דוגמה:
עמוד 5
ריבוע 1
דובי – חושב: חם לי, והגלידה הזאת נורא קורצת לי, אולי אקנה אותה?
מוטי – אומר: דובי, שלא תחשוב אפילו על פינוק עכשיו, אחרי ההתנהגות האיומה שלך היום.
ריבוע 2
תיאור: וכך הלכו השניים, צועדים ברחובות השופעים כל טוב, עד שנמאס לסופר להמציא לכם טקסט וגם הבנתם את הנקודה.
הלאה. ממשיכים.
3. התחנה השלישית היא האיור. אחרי שסיים הסופר לתכנן ולכתוב את כל הספר, עוברת העבודה אל הצייר, האמן במלאכתו (יש לקוות), ובקומיקס – עיקר התוצאה של הספר מוטל על כתפיו. כי הציורים מדברים. הטקסט צריך להיות קצר ומועט.
והציור מתחלק לכמה שלבים:
סקיצה – הצייר עובר על התכנון והטקסט, ומצייר את הציור הראשון בקומיקס, הוא מצייר בקווים כלליים את הציור, רק חדי עין יוכלו לזהות ולהבין את פרטי הציור, ומיד שולח אותו אל המוציא לאור או הסופר כדי שיחווה דעתו. כאן צריך להוסיף למלך יותר זקן... וכאן צריך להפוך את הנסיך ליותר צעיר... אלה ההערות שהצייר מקבל, מתקן, ועובר לשלב הבא.
קחו דוגמה את הציור הזה, שלקוח מהקומיקס החדש שלנו, לא נגלה לכם מה המשמעות המלאה של הציור, כדי לא להרוס לכם את חוויית הקריאה...
כך נראה הציור בשלב הסקיצה.
ציור – כעת הקווים מתחדדים, הציור מתבהר. הכל כבר ברור. מה שחור ומה לבן. מי נגד מי. כן! זה נראה טוב. יש לנו את זה!
רק כמה הערות קטנות, תוסיף פה שפם, ושם תוסיף ציפורניים ושיער הרי... טוב לא נגלה לכם.
צביעה – אחרי שהציור שלם ומושלם צובעים אותו, בצבעים מגוונים ועזים שהופכים את הציור למה שהוא, מרהיב עין.
אחרי שסיימנו עם הציורים. איף. זה לקח הרבה זמן. כמעט שנה! רוב הזמן הלך על הציורים. לא תמיד זה ככה. אבל הפעם זה היה כך משום שמדובר בצייר כל כך אדיר, עם ציורים כל כך מיוחדים ונדירים שלא נראו כמותם במחוזותינו, שלצייר לקח הרבה מאד זמן לצייר, ככה זה כשהצייר פרפקציוניסט (אתם בטח מכירים את המילה) ורוצה שהכל יהיה מושלם.
אכן, יצא מושלם.
4. עכשיו נשארו כמה זוטות, כמו: עיצוב כריכה.
לוקחים כמה ציורים מתוך הספר או מציירים ציור במיוחד, ושולחים לגרפיקאי מיוחד המתמחה בעיצוב כריכות. כמה לחיצות בתוכנות האלה שאני לא מכיר, כמה הערות מהמו"ל והכותב, ויש לנו כריכה יפהפייה. קבלו אותה.
אה, עכשיו כריכה אחורית. טקסט לכריכה האחורית... הסופר מכין טקסט לכריכה האחורית ובו טעימה מהסיפור המרתק שבקומיקס. שולחים לניקוד. יש לנו את זה.
יש כריכה.
5. עימוד. צריך לסדר את כל עמודי הקומיקס בצורה אחידה אצל גרפיקאי שמתמחה בתחום. להוסיף מספרי עמודים. להכניס את כל בועות הטקסט, המחשבה והתיאור. אפשר להתקדם לשלבים הסופיים.
6. שכחנו בדרך מין זוטות כאלה כמו הגהה, הגהה, ועוד הגהה. צריך בדרך להגיה שוב ושוב. וכן לבחור שם לספר. ולנקד את כל הטקסט. ואולי גם לתרגם אותו לשפות נוספות.
ועכשיו הספר הולך לדפוס. אם אתה מתוכנן הרבה זמן מראש המו"ל שולח את הספר לסין, שם הספרים מודפסים בזיל-הזול. אבל אם זה קורה מאוחר מדי אפשר להדפיס גם בארץ. ואז מדפיסים גם כריכה. ואז מחברים את תוכן הספר לכריכה.
הספר מוכן. הוא בידיים שלי. אני מצטלם איתו. ומעלה עליו כתבה לאתר COL צעיר.
מה שנשאר, וזה כבר כאב ראש של המו"ל בלבד, הוא לדאוג לשינוע הספרים לכל מקום בארץ בו מוכרים ספרים לרגל ה' טבת.
מכאן ואילך – הספר שלכם ורק שלכם, הקוראים. אתם הולכים עם אבא או אמא לחנות בה' טבת, מתעלמים מכל הספרים שתראו שם, ומחפשים רק את 'נסיך בסכנה'... סתם. אתם יכולים לקנות עוד כמה ספרים. אבל ספר קומיקס כמו 'נסיך בסכנה' – לא תמצאו עוד בשום מקום.
בחג הספרים, ביריד הספרים, הנסיכים קונים – את ספר הקומיקס המרהיב:
'נסיך בסכנה'.
דידן נצח!
הספר 'נסיך בסכנה' בהוצאת האיכות המוקפדת של 'מלכות הכתר' ניתן לרכישה בכל חנויות הספרים ובירידי ה' טבת.
מאפשרים לכם לקבל
