מרגש: היתום מכסה את העיניים 'כמו אימא ז"ל' ומדליק החנוכייה
מכירים את הסיפור בבית מדרשו של הבעש"ט על הילד שזעק בכל כוחו 'קוקוריקו' ובקע את כל רקיעי שמים עד לביטול הגזירה? השנה זה קרה אצלנו בבית הספר. אינני יודע מה זה בדיוק פעל בשמים אבל את הלב שלי הוא המיס עד תומו.
לפני כמה חודשים בערב יום כיפור הלכה לעולמה אמו של א' הילדים שלומד בבית ספרנו בכיתה א', אולגה טישנקו ז"ל שמה. אולגה זו עלתה מרוסיה וחזרה בתשובה שלימה בקיום המצוות במילואן. את בנה החמוד שי היא שלחה לחינוך הכשר בבית ספר חב"ד למען יגדל כיהודי לכל דבר וישלים את מה שהיא החסירה בשנותיה תחת השלטון הרוסי.
למרבה הצער היא חלתה במחלה הארורה והזדככה ביסורים רבים. בחודשים האחרונים החמיר מצבה והיא נלקחה לבית עולמה כשהיא מותירה בעולם את בעלה שידיעתו ביהדות קלושה ביותר ובקושי דובר עברית כשהוא מתאמץ להשלים את תהליך הגיור שלו. כמו כן היא הותירה את אמה המבוגרת ששכלה את בתה באופן טרגי.
בהיותה משפחה בודדת היה צריך לארגן מנין אנשים להלוויתה. פרסמתי בכל מקום אפשרי ובקשתי שיבואו להלוויתה ואכן מספר גדול של אנשים באו ללוות אותה למנוחת עולמים לאחר ששמעו את סיפור חייה הכואב וכיצד התמסרה להתקרב לתורה ולמצוותיה.
בתקופה האחרונה לחייה היא ביקשה ממני לבוא לביתה לבדוק את המזוזות והחלפתי לה את המזוזות למהודרות. היא התעקשה לשלם עליהן ואני סירבתי לקבל מאחר ומצבה הכלכלי בבית היה דחוק מאוד בעקבות מחלתה. הדיבור שלה היה קשה עליה והיא כתבה לי על פתק את המלה "צדקה". כשראיתי עד כמה היא נחושה ומתחננת לתת צדקה לרפואתה, נטלתי את הכסף בלב כבד כדי לרצות אותה ולהניח את דעתה.
הילד הקטן החמוד ששובה את לב כל רואיו מאומץ על ידי צוות בית הספר ורעייתי הרבנית מנהלת בית הספר עושה הכל כדי לחבק אותו ולהעניק לו את כל מה שהיא יכולה לעשות למען ילד יתום שאין לו אמא.
•
לקראת חנוכה הוכרז על "מבצע חנוכה" בקרב תלמידי בית הספר. כל ילד שידליק חנוכיה בביתו נדרש להעלות את ההדלקה שלו בסרטון אותו ישלחו למנהלת בית הספר והיא תבוא לביתו להעניק לו פרס מכובד. כך מכתתת המנהלת את רגליה בימי החנוכה מבית לבית במשך שעות לחלק את הפרסים לתלמידים היקרים ולהאהיב עליהם את המצוות. הסרטונים זורמים ובעקבותם גם הפרסים.
בנר שלישי של חנוכה היא מקבלת סרטון גם מהתלמיד כיתה א' 'שי טישנקו'. בסרט הוא נראה מדליק את שלושת נרות החנוכיה והוא מתקשה לברך את הברכות. אין לו אמא שתעזור לו ותדריך אותו, והאבא הרי אינו מכיר את הברכות כלל. הדבר היחיד שהאבא יכל לעשות הוא לעמוד מול הבן ולהסריט אותו.
והנה רואים בסרטון את הילד שי מברך את הברכות. ראשית הוא זוכר שאמא ע"ה היתה מכסה את העיניים כל ערב שבת כשהיא הדליקה את הנרות, אז גם הוא מכסה היטב את שתי עיניו בשתי ידיים והוא מתחיל לברך בתום של ילד: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם.. המוציא". הוא מתעשת ומתחיל שוב: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו -- חנוכה". הוא זוכר שהמורה בכיתה לימדה אותם לברך ברכה נוספת אבל הוא אינו זוכר אותה אז הוא ממשיך: "ברוך אתה ה' א-לוקינו מלך העולם, המוציא.. פרי הגפן" ושוב: "ברוך אתה... המוציא לחם מן הארץ וציוונו.. חנוכה".
הוא הוציא מארסנל המלים שלו את כל מה שהוא יודע לברך וניסה בכל כוחו לברך על החנוכיה ככל יכולתו. בטח אם היה יודע את ברכת המזון בעל פה הוא היה משבץ גם אותה בפנים..
הסרטון שנשלח השבוע לרבנית אייזנבך
ילד קטן אומלל שאין לו בעולמו כמעט כלום מלבד את אביו וסבתו, מתמודד עם בדידות לא פשוטה בין ארבעת כתלי ביתו עם זכרונות של אמא שהיתה ואיננה ושומרת עליו מלמעלה. הילד הזה זוכה ללמוד בבית ספר חב"ד על היהדות ומצוותיה והוא מתאמץ לקיים את מצוות החנוכה כראוי. נשמתו הטהורה שהספיקה לספוג יידישקייט מהאמא מושכת אותו בכיוון הנכון.
אין לי ספק כי פך השמן הטהור החבוי בנשמתו יתגלה וידלק, ויבעיר את הניצוץ לשלהבת גדולה בע"ה.
•
צפיתי בסרטון פעם אחר פעם והוא הזכיר לי את מה שסיפר לי הרב החסיד רבי בערל ליווי שנסע לרוסיה בשליחות הרבי והיה מסריט את החסידים מעבר למסך הברזל והם היו עומדים מול המצלמה ומדברים אל הרבי.
באחת הלילות נקבע לו לבוא לביתו של הרבי בפרזידנט ולהראות לרבי את הסרטון. הרבי ראה את הסרטון, שמע את כל שאלותיהם ובקשותיהם של הצעירים המקורבים שדיברו אליו ובמקום לבקש ברכה על מצבם הגשמי הם שאלו שאלות רוחניות. הרבי ביקש לראות את הסרט פעם נוספת. כשנשאל הרב ליווי כיצד הגיב הרבי למראה הסרט הוא ענה: "דער רבי האט גכליפעט ווי א קליין קינד" [=הרבי התייפח בבכי כמו ילד קטן].
ברכותיו התמימות של שי טישנקו עלו עד כסא הכבוד. מה בדיוק הן פעלו שם אינני יודע אך בנו היא הפיחו רוח חיים להתעלות על כל הקשיים היומיומיים ונוסכים בקרבנו כוח להתמודד עם הזדים הנאבקים מול עוסקי תורתך בראותנו כי יש שכר לפעולתנו.