חסיד ואיש מעשה

הרב ליפא קורצוויל – ראיון

מאת: שלום לאופר

צא"ח נחלת הר חב"ד – הצלחה למעלה מן המשוער

הרב ליפא קורצוויל הוא מעמודי התווך של הקהילה החסידית הפורחת ב"נחלת הר חב"ד", בנעוריו התקרב לחב"ד ועבר ללמוד בישיבה בכפר חב"ד. במשך השנים זכה למענות מעודדים מהרבי. לאחר נישואיו היה אחד מיוזמי השידורים החיים מהתוועדויות הרבי לארץ הקודש.
בשנת תשל"ג שטח בפני הרבי עשר הצעות שונות שהוצעו לו והרבי בחר באפשרות השלישית – שיהיה מזכיר "צעירי-אגודת-חב"ד נחלת הר חב"ד": "יקבלה ויהא בשעה טובה ומוצלחת אזכיר על הציון".

על התעסקותו בצא"ח נחלת הר חב"ד מספר הרב קורצוויל:

"נכנסתי בשעה שלוש ועשרה אחר הצהריים למזכירות הרבי כדי למסור את המכתב בו שטחתי בפני הרבי את רצוני לעזוב את התעסקותי בצא"ח נחלת הר חב"ד ופירטתי עשר סיבות מדוע עלי לעזוב. בשעה שלוש ורבע הרבי נכנס ומתחילים להתפלל תפילת מנחה.
בעקבות המכתב הרבי איחר את התפילה ואמר למזכירים שיש לי תשובה. הרבי איחר את התפילה בעשר דקות תמימות!
כשנכנסתי לאחר התפילה לחדר המזכירות המזכיר ר' בנימין קליין שואל אותי: "ליפא, זה עניין של פיקוח נפש?", "לא." עניתי, "זה מכתב רגיל." הרב קליין הכניס את המכתב בין המכתבים.
כאשר קיבלתי את המכתב הופיע המענה המופלא הבא:

הרבי חתך את כל הקטע בו נכתבו עשר הסיבות וכתב על המילים "עסקנות ציבורית":
"התעסק בזה כמה זמן והצליח למעלה מן המשוער וההכרח בעסקנות זו הולך וגדל ופשוט דימשיך ויוסיף ויצליח".
על המילים "והסיבות הן" כתב הרבי:
"והעיקרית – פיתוי היצר-הרע זקן וכסיל..."".

במסגרת פעילותו בצא"ח ארגן קבוצות שיצאו למבצעים בכל רחבי הארץ עד לבסיסי צה"ל המרוחקים במדבר סיני ובגבול מצרים, פעילות זו דרשה כושר ארגוני גבוה והשקעת כוחות עצומים. כן ארגן את תהלוכת ל"ג בעומר לילדי אנ"ש ואף לילדים שאינם שומרי תורה ומצוות לעת-עתה, וכן את שמחת בית השואבה בנחלת הר חב"ד.

מיהו יהודי – עידוד גדול מהרבי

בשנים מאוחרות יותר הרבי החל את מאבקו בנושא שלימות העם, המאמץ העיקרי הופנה כלפי חוק "מיהו יהודי" הקובע כי "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר" – הרבי דרש שיוסיפו בסופו את המילה "כהלכה" שמשמעותה כי רק מי שנתגייר גיור הלכתי בר-תוקף הוא יהודי. נושא זה בער מאד בדור השביעי והרבי הפעיל מאמצים כבירים על מנת לתקנו. מי שנרתם בין היתר למען המאבק היה הרב קורצוויל, וכך הוא מספר לנו:

"בהתוועדויות הרבי ביקש שיפגשו עם רבנים ויחתימו אותם על עצומות הקוראות לתקן לאלתר את חוק "מיהו יהודי". שכירת רכבים לנסיעה עלתה אז הרבה כסף והרבי הודיע כי הוא מממן את שכירות הרכבים, לקחנו רכב ונסענו לרבנים כדי להחתים אותם.
היה בחור אמריקאי אחד שאמר: "איך נותנים לליפא קורצוויל לנסוע לבתי רבנים ואדמו"רים הוא הולך עם בגדים מלוכלכים?", אביו של אותו בחור היה מקורב לרבי, הוא נכנס ליחידות ושטח את הטענה בפני הרבי: "כיצד נותנים לליפא קורצוויל להיכנס לבתי רבנים?", הרבי אמר לו:
"תגיד לבן שלך שילבש בגדי שבת ויצטרף לליפא בנסיעותיו לרבנים"...

באחת הנסיעות שלי הגעתי לחיפה לביתו של החסיד ר' ראובן דונין, הוא ישב אז בסלון הבית ולמד עם יהודים 'לקוטי שיחות', ראובן אמר לי: "תיכנס למטבח ותאכל משהו עד שאסיים את השיעור." עשיתי כדבריו. אחרי שהסתיים השיעור ראיתי את ראובן פונה לאחד ממשתתפי השיעור. הוא שאל אותו: "אתה מוכן להניח תפילין?", "כן. מוכן." השיב הבחור. "אתה מוכן לבוא אלי לשבת?" הוסיף ושאל ראובן, "כן." השיב הבחור. "אז תביא איתך מצלמה." פקד עליו ראובן. "למה?" שאל הפעם הבחור. "כי זאת הפעם האחרונה שלך עם הצמה"...

בהזדמנות אחרת נסעתי לבית הרה"ח ר' יגאל פיזם בקרית שמואל, ראיתי אותו בשעה שתיים בצהריים עם טלית ותפילין יושב ולומד חסידות. הייתי נוהג דרך קבע לדווח למזכירות הרבי על ביקוריי וגם על כך דיווחתי לרבי. בעקבות הדיווח פנו אלי מהמזכירות ושאלו אותי "איזה ספר חסידות למד הרב פיזם? הרבי רוצה לדעת..." היה זה ספר מאמרים של הרבי הקודם ואני אמרתי זאת למזכירות הרבי."

"הר המלך" על הרמב"ם – הוצאת ספר בזמן שיא

באחרון של פסח תשד"מ הכריז הרבי על תקנת לימוד הרמב"ם היומי כך שכל יהודי יקיף את כל התורה כולה. לקראת סיום הרמב"ם הראשון ובעקבות הוראת הרבי החל הרב קורצוויל להוציא את סדרת הספרים "הר המלך" ובו פלפולים מאת גדולי הרבנים על הרמב"ם, הספרים הביאו לאחדות ישראל בין רבנים מחוגים שונים לליובאוויטש. הרבי עודד מאד את הוצאת הספרים. על כך מספר לנו הרב קורצוויל:

"בשנה שלאחר תקנת הרמב"ם הרבי ביקש שיוציאו חוברת לי"א ניסן לכבוד הסיום הראשון של הרמב"ם. בעקבות זאת יזמתי כתיבת ספר של פלפולים מאת גדולי הרבנים, עשיתי את כל מה שאני יכול כדי שיצא ספר מכובד. באותם ימים הרבי שאל את הרב לייבל גרונר "מי מוציא ספר לקראת הסיום?" הריל"ג ענה "שמעתי שליפא קורצוויל." זה היה לפני ר"ח ניסן. הרבי הורה: "שהספר יודפס עד ראש-חודש ניסן." הריל"ג השיב: "עד ראש-חודש הוא לא יכול להספיק." נענה הרבי ואמר: "עד ב' ניסן", "הוא לא יכול" השיב הריל"ג, "עד ג' ניסן" אמר הרבי, "הוא לא יכול." "עד ד' ניסן" אמר הרבי בפעם האחרונה. "הוא לא יכול" השיב ריל"ג ועתה הרבי כבר לא ענה. מכאן הבנתי שהרבי רוצה שזה יהיה מוכן עד ד' ניסן.
התחלנו לעבוד בכל המרץ, עבדנו עשרים וארבע שעות ביממה וששה ימים בשבוע.
בד' ניסן הספר הגיע ערוך ומוכן אל הרבי.
הרבי עבר כל כל עמוד ועמוד וראה שהודפסו בספר חידושים של הגאון  הרוגוצ'ובי. הרבי שאל אם ישנם עוד חידושים של הרוגוצ'ובי,  עניתי שקיימים אך במיקרופילים וקשה מאד לפענח אותם, הרבי אמר שלמשטרה יש טכנולוגיה ומכשירים מיוחדים שיכולים לפענח – תלכו אליהם ותפענחו אצלם.
מדברי הרבי למדתי על גודל שמחתו שבנוסף לעצם הופעת ספרי "הר המלך" הנה הנאה גדולה ומרובה הייתה לו מפרסום חידושים של הרוגוצ'ובי והרגשתי עד כמה המאמץ היה כדאי!..."