היום אכתוב על משהו לא מאוד פופולרי, על נושא שלא ממש אוהבים לשמוע, על חשיבות החינוך היהודי האותנטי הישן והטוב.

אבל לפני כן, הנה ציטוט ממכתב שקיבלתי:

"חשבתי שהחינוך היהודי שאתן להם יספיק, חשבנו שיהדות מינימאלית כמו שאנו קיבלנו תספיק. אבל לצערי טעינו, בנינו נשואים מחוץ לעמנו, נכדנו שאנו נורא אוהבים אינם עוד יהודים, וזה כואב, מאוד כואב“.

לצערי זה לא נדיר. יצא לי לקבל מכתבים שכאלה לא מעט, ולשמוע דיבורים כאלה עוד יותר.

•

בשבת פרשת וישב תשי"א, דצמבר 1950, כחודש ימים טרם היותו נשיא תנועת חב"ד, זמן קצר לפני שמאדם פרטי נעשה לרבי מליובאוויטש, נשא הוא משא לא פופולרי באמריקה של אותם ימים על חשיבות החינוך היהודי האותנטי. הנושא הזה לצערי עדיין מאוד אקטואלי, רק שמאז 1950 ועד היום יש לנו כל כך הרבה הוכחות כואבות לצדקת הדברים. כך אמר הרבי: הוויכוח בין לבן ובין יעקב לא היה עוד וויכוח רגיל שיש לפעמים בין חתן לחותן, היו אלו שתי השקפות עולם שונות משמעותית.

לבן טען 'הבנות בנותי והבנים בני' – אני אקבע את דרך החינוך שלהם. וכך אמר אז הרבי: לבן טען כלפי יעקב: אתה שזקן הנך, התנהג כרצונך, אתה בין כך מהדור הישן, הנך יכול לישב וללמוד תורה ימים ולילות, אבל מה רצונך מהילדים? הם הרי שייכים לזמן מודרני – הם הרי ילדים צעירים ומדוע לגדלם כך שלא יוכלו להתאים את עצמם לעולם המודרני.

ואילו יעקב אמר 'עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנותיך' – כל מטרת עבודתי שנים כה רבות הייתה כדי להיות זה שמחנך ואחראי על ילדיי, צאצאי בנותיך. אינני מאמין בדרך המודרנית החדשה, יש רק דרך אחת לשמור על ילדיי שיגדלו להיות יהודים בני יעקב, ויחיו כפי שמצופה מבני אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה, רחל ולאה, וזו הדרך הישנה שלי. פשוט להעניק להם חינוך יהודי טהור, שעות רבות של תורה ויהדות.

המדרש מספר, שיעקב לא ישן כמעט כל זמן שהותו בחרן. יעקב לא ישן בלילות מרוב דאגה שהם יושפעו מהמיינסטרים שהוביל לבן בחרן, כי המיינסטרים דרכו לכבוש, והאנשים דרכם להתאים את עצמם אליו.

יעקב הצליח!

עלינו מוטל לשמור על ההצלחה שלו לפני שיהיה זה מאוחר.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי