מנוחה תהיה לנו

ביום הגאולה של אדמו"ר הזקן, שעות לאחר ששוחרר ממאסרו נולדה לו נכדה – בת לבנו רבי דובער אדמו"ר האמצעי.

כאשר באו לקרוא לה שם היה זה לאחר היוודע דבר שחרורו של אדמו"ר הזקן והשמחה הרקיעה שחקים. אבי הבת החליט לקרוא לה מנוחה רחל. מנוחה – באמרו "מעתה מנוחה תהיה לנו". רחל – על שם דודתו, בת אדמו"ר הזקן שנפטרה בגיל צעיר.

למנוחה רחל היה רצון עז לעלות לארץ ישראל. שנים אחדות לפני כן עלתה קבוצת חסידי חב"ד לארץ ישראל והקימה בעיר חברון יישוב חב"די.

מסופר, שפעם אחת חלתה מנוחה רחל במחלה אנושה והרופאים איבדו תקווה לחייה. אביה הורה ללחוש באוזנה שהיא תבריא ותזכה לעלות לארץ ישראל. עשו זאת – ומיד היא נרפאה!

בין הטיפות

בהגיעה לפרקה נישאה לרב יעקב כולי סלונים בנו של החסיד הדגול של אדמו"ר הזקן ר' זלמן רייזעס. הזוג עבר להתגורר בעיירה ליובאוויטש, מקום משכנו החדש של אדמו"ר האמצעי וחסידות חב"ד הצעירה והמשגשגת. שם נולדו לזוג שלושה בנים: יהודה לייב, לוי יצחק ומרדכי דובער.

בהיות בת 46 בשנת תר"ה (נולדה בשנת תקנ"ט) החליטה להגשים את חלומה הגדול ולעלות לארץ ישראל. היא עשתה זאת בעצתו ובברכתו של גיסה – אדמו"ר הצמח צדק שכבר נהג נשיאותו ברמה.

בהביעה בפניו את חששה מפני הגשמים והתלאות שיפגשוה במסע לארץ ישראל, השיב לה הרבי הצמח צדק: "ומה בכך? תיסעי בין טיפות הגשם!". ומספרים שמאז אותו רגע ועד יומה האחרון – לא ירדה עליה טיפת גשם אחת.

הסבתא של כולם

בהגיעה לחברון לקהילה החב"דית הקטנה הפכה מיד לרבנית ולמנהיגת הקהילה. היא נודעה בצדקותה וקדושתה. רבים, יהודים ואף ערבים באו לבקש את ברכתה, קיבלו ונושעו. כשערבים ביקשו ממנה ברכות נהגה להתנות זאת בכך שיתחייבו לא לפגוע בשכניהם היהודים.

היא כונתה בתואר "אם היישוב היהודי בחברון" והכינוי הבלתי רשמי אך השגור בפי כל היה: "די באבע" – סבתא.

הרבנית מנוחה רחל זכתה והאריכה ימים. בניה ונכדיה הנהיגו את תחתיה את היישוב היהודי בחברון.

היא נהגה להחליף מכתבים עם הרבי הרש"ב. פעם אחת, בערב ראש חודש שבט תרמ"ח, נתנה בידי נכדה זאב דב מכתב לשלוח בדואר לרבי הרש"ב וביקשה ממנו שלא יפתח את המכתב. הנכד הביא את המכתב בפני אביו שפתח אותו וגילה כי הרבנית מנוחה רחל כותבת בו שזהו המכתב האחרון שהיא שולחת אל הרבי הרש"ב.

סיפורים נפלאים מסופרים על הרמזים שנתנה על פטירתה המתקרבת.

הרבנית הסתלקה בכ"ד שבט תרמ"ח והיא בת 90 שנה.

לאחר חייה

בפרעות תרפ"ט בהם טבחו הערבים בשכניהם היהודים בעיר חברון, הם ניתצו והשחיתו את מצבתה של הרבנית מנוחה רחל. לאחר שחרור חברון במלחמת ששת הימים זוהה הקבר, שופץ וטופח מחדש.

הרב שמואל אלעזר הלפרין, שהיה מנהל 'איגוד הצאצאים' של רבינו הזקן ובעצמו צאצא של הרבנית מנוחה רחל חידש את מנהג העלייה לקברה ביום היארצייט.

חסידי חב"ד רבים קוראים לבנותיהם על שמה של הרבנית מנוחה רחל, הסבתא הקדושה.