בשנת תשכ"ב ביקרו שניים מחברי המשלחת של משרד הביטחון בארצות-הברית אצל הרבי אחד מהם היה אריה בר נחמה אשר שלח מכתב התרשמות ארוך לידידו מר יוסף דקל איש משרד הביטחון שהיה ידיד חב"ד.

במכתב עדות ותיאור אותנטי על המתרחש ב-770 וביחידות עם הרבי. הרבי מביע דעתו כי על יהודי ישראל לייצר יהדות אותנטית וללא חיקויים כדי שלא לאבד את הקשר עם יהדות התפוצות.

להלן קטעים נבחרים מתוך המכתב, ולאחר מכן תצלום המכתב כולו.

*

מדינת ישראל

משרד הבטחון

המשלחת בארצות הברית

ניו-יורק, 27 ליוני 1962

ליוסף דקל – שלומות,

אם כי התכוונתי לכתוב לך רק בענין מעשי, הרי אינני יכול אלא לדווח ולו גם בקצרה, על הפגישה עם הרב בליובאוויטש שהתקיימה אמש.

*

ובכן, השעה הייתה 10 בערב וכאשר שנינו נכנסנו ל-770 איסטרן פארקווי, המקום, כידוע לך המה חסידיו הצעירים, רצים ואצים הנה ושוב, המקום ממש ככוורת, רוב רובם דוקא צעירים ושנינו, היחידים בלתי מגולחים בשטח, כמובן מרהיבים עיניהם של העוברים.

*

לפתע, בצעדים מהירים וקומה זקופה, עובר האדמו"ר לחדר שמעבר לפרוזדור, לבית המדרש. כל החסידים רצים לדלת השניה המובילה לאותו מקום, הדלתות נסגרות, שקט משתרע – מתפללים "מעריב".

כעשר דקות אחרי כן, אנו נקראים למשרדו הפרטי של האדמו"ר – הידוע לך.

*

עדיין השיחה מתנהלת באידיש, ברגע מסוים של שקט גמור ומבטי עיניים בלבד, הרגשתי שיש לעבור מ"בעיות אישיות" לענינים שעומדים ברומו של עולם. שאלתי – מה יהיה בין יהדות ארה"ב לבין ישראל, נראה לנו לפרקים שבמדה והדור האירופאי "הולך ומזדקן, אנו הולכים ומאבדים את הדור "הצברי – אמריקאי"??

עתה החלו עיניו הנוצצות להאיר וחיוך קל על שפתותיו, כאילו חכה לשאלה הזאת.

.... (אינני מצטט) אין זו שאלה של יהדות ארה"ב, זו שאלה של היהדות בתפוצות, אומר האדמור... חייבת ישראל להוות מרכז רוחני, למכור תוצרת ישראל, אשר תגיע לחופי ארצות הברית עם החותמת "mad in Israel" (אלו דבריו ממש) והתוצרת תהיה תרגום או חקוי מדברים שנעשים בצרפת, או בלגיה, או דרום-אמריקה, או כאן – הרי ישראל נכשלה. אם תביאו ליהדות בתפוצות ובמיוחד לאלה החוגים הלא-דתיים ישראליות מקורית – הרי תשפיעו עליהם, תקרבו אותם, כי לזה הם מחכים ומצפים. וע"י כך אפילו המגביות תהיינה יותר מוצלחות. בינתיים עברה השיחה לעברית, אשר תוך הדקות הראשונות הכבידה מבחינת המבטא והנגינה, אבל ברגע שהתרגלת הרי היא שופעת עושר.

כ-15 דקות ישבנו רתוקים לשמע נאום שוטף ושופע על דבר השפעה רוחנית, ועד כמה שבני-אדם כיום, למעשה מצפים להשראה כזאת...

*

יוסף, אני מרגיש שלמעשה לא צריך הייתי להתחיל, כי על מנת לסיים, הרי זקוקים לי לפחות עשרה עמודים נוספים.

זאת אומר לך, שעה זו הייתה חוויה גדולה. אין ספק שדבריו יכלו להשמע באולם הרצאות של כל אוניברסיטה ועל כך אני מודה לך.

*

ובכן, מספיק להיום, בברכה לגברת

שלך,

א. בר-נחמה

*

צילום המכתב המלא באדיבות ארכיון ליובאוויטש של הרמ"מ לאופר: