זה לא הוגן, ממש לא הוגן, כך חשבתי ואף אמרתי לעצמי ולמי שרצה לשמוע בחלק גדול מתקופת נעוריי. הבטתי סביב, ראיתי חברים שאין להם כל בעיה לקום בבוקר בזמן לישיבה, בזמן שאצלי הייתה זו התמודדות מתישה כל בוקר. היו את אלה שאין להם בעיה לשבת על כסא אחד במשך שעתיים ועוד להקשיב לשיעור, בזמן שעבדכם הנאמן נולד עם שְׁפִּילְקֵעס. יש לי חברים שעשו תמיד הכל 'לפי הספר', ואנוכי בכלל ניסיתי לכתוב ספר מקורי. והכי מעצבן היה, שכל מה שדרשה מהם המסגרת הישיבתית בא להם בקלות, ואילו אני רק שמעתי את שורש המילה – סגר, סוגר, סגור, נסגר. ובכן, תודו שבצדק אמרתי שזה לא הוגן.

בהיותי בן 18 בערך יצא לאור חלק ל״ה בסדרת הספרים 'לקוטי שיחות' של הרבי. ספר חדש מהרבי לבחור חב"דניק זו התרגשות רבה וכמו רבים מחבריי 'עברתי' על הספר מיד כשהגיע לידי (לא 'לפי הספר' כהרגלי, שכן זה בא על חשבון חומר לימודי אחר שהיה עלי ללמוד). כשהגעתי לעמוד 150, לשיחת פרשת וישלח, מצאתי מזור לנפשי ותשובה לתמיהתי.

הרבי מחלק את רחל ולאה לשני קווי התנהלות ועבודה שונים בעולם:

רחל, שהייתה יפת תואר ויפת מראה, זאת שלכולם היה ברור שהיא מיועדת ליעקב הצדיק, אותה הוא בחר ולמענה הוא עבד קשה, היא הסמל של כל מי שקל לו להתנהל 'נכון' לפי הספר ולפי המצופה. בשתי מילים: עבודת הצדיקים.

לאה, עליה לא נאמר יפת תואר, עיניה היו רכות מדמעות, כי כולם אמרו שהיא אמורה להינשא לעשיו הרשע. בשביל להינשא ליעקב היה עליה לעבור עוגמת נפש כבדה, אי נעימות מול אחותה, ובכלל, היא נישאה למי שכלל לא בחר בה. לאה היא הסמל של כל מי שעל פניו שום דבר לא בא לו בקלות, על הכל הוא צריך להילחם. בשתי מילים: עבודת התשובה.

ואז ממשיך שם הרבי ואומר שכל אחד נדרש לעבוד לפי היכולות שלו. אם אתה סגנון של רחל – עבודת הצדיקים, יתכן שהעבודה שלך היא עבודה פנימית, עבודה עם עצמך, עבודה עם האנשים שדומים לך. עליך ללכת בדרכים סלולות ולהיצמד למסגרות ובהן לעשות את הכי טוב, את מה שרק אתה עם היופי המיוחד שלך יודע לעשות.

ואילו אם אתה סגנון של לאה – עבודת התשובה, יתכן שעליך להשתמש ביכולות שלך להגיע אל האנשים הקשים יותר, ללכת לא פעם בדרך לא סלולה, למצוא את הטוב והמיוחד שיש בקושי ובבלבול.

זה מזכיר לי את מה שביל גייטס אמר פעם: כשאני מחפש עובדים, אני מחפש את העצלנים. ולמה? כי עצלן יודע להגיע אל המטרה בדרך הקצרה ביותר.

היום כאבא לילדים אני יודע לבחון מי מילדיי יותר בקו של 'רחל' ומי בקו של 'לאה'. עצם הידיעה הזו עושה עבורי את ההורות הרבה יותר נכונה וברורה.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי