» לתדפיס ההתכתבות התורנית הקליקו «

בחדרי תורתך - מבוא

כבר משזרחה שמשו של כ"ק אדמו"ר זי"ע בעלותו על כס הנשיאות, נתגלה כי פנים חדשות באו לכאן שעסק לא רק באמירת דא"ח אלא דיבר ברבים בכל חדרי התורה, בביאורי סוגיות ובחידושי הלכות, וגם בביאורי פרשת השבוע בדרך פשט, רמז דרוש וסוד. ומלבד עצם העיסוק בנושאים הללו, הרי אור חדש זרח בכל מכמני התורה בעצם הביאורים וסגנונם, בבקיאות באורך רוחב ועומק ים התורה, בחיבור כל פרד"ס התורה כמקשה אחת זהב, ובנתיבים חדשים ומקוריים אשר סלל רבינו בדרך הלימוד, כידוע לכל לומדי תורת רבינו.

החל משנת תשכ"ה חשף רבינו את זרוע קדשו והחל לבאר מידי שבת בשבתו קטע מפירוש רש"י, תוך שהוא סולל דרך חדשה לגמרי בלימוד פשוטו של מקרא, דרך נפלאה בגאונותה ובפשטותה גם יחד.

פעמים רבות גילה רבינו את רצון קדשו שדברי התורה שהוא משמיע בהתוועדות, לא יישארו כנתינתם מסיני, אלא שיעיינו בהם, יעירו עליהם ויחדשו בהם. ואכן, כשבקובצי "הערות התמימים" נדפסו שאלות או הערות על ביאורי רבינו בהתוועדות, צהבו פניו של רבינו כששקיל וטרי בהערות אלו בהתוועדויות שלאחרי זה.

זכינו שרבים מביאוריו של רבינו שנאמרו בתחילה בהתוועדויות ואף שקלו וטרו אנ"ש בהם לאחר מכן, הגיה רבינו ונדפסו ב"לקוטי שיחות". ואף גם אחר שנדפסו הלקוטי שיחות, שנה רבינו ושילש בקשתו שיהגו בספרים אלו ויעירו בהם, ואכן בעקבות כך גם נוספו אי אלו הערות ושינויים בסדרת הלקו"ש במהלך השנים.

וכמעשהו בחוץ כך מעשהו בפנים. כשם שעורר רבינו ברבים את קהל עדת החסידים להגות בדברי תורתו, כך גם בחדרו פנימה, ביקש רבינו שוב ושוב מהמזכיר הרה"ח הרב יהודה-ליב גרונר ע"ה שיעיר וישאל על הדברים הנאמרים בעל פה והנכתבים בדפוס, מבלי להתמהמה בזה.

בעקבות בקשת רבינו, ועל אף כל הטרדות בעבודתו כמזכיר שלקחו את כל זמנו ממש, פינה הריל"ג מזמנו כדי ללמוד ולהתעמק בדברי רבינו בתשומת לב, לפתוח את המקורות בדברי הראשונים והאחרונים, לצלול לעומקם, להשוות את הדברים לביאורי רבינו במקומות אחרים, עד שפעם אחר פעם זכה למצוא איזו הערה, קושיא או ראיה לדברי רבינו.

בכל מוצאי שבת קודש בה התקיימה התוועדות, היה חוזר הריל"ג לביתו ולומד מחדש את כל הסוגיות אותם ליבן רבינו והמקורות אותם ציטט, עד לשעות הקטנות של הלילה, כדי שלא יראו פניו ריקם בבוקר המחרת, ויוכל להיכנס לחדרו של רבינו כשבידו הערה, שאלה או הוספה בדברים שנאמרו, לנחת רוח רבינו.

ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא. זכה הריל"ג שרבינו השיב לו על הערותיו. אם בקצרה או באריכות, אם בכתב או בע"פ, בסגנון מיוחד כרב לתלמיד, ובכך גילה ביאורים וחידושים רבים בכל פרד"ס התורה "בחדריו", ביאורים אותם לא השמיע רבינו מעולם וכתבם רק כתשובה לשאלות המזכיר.

פעמים רבות, היו המענות עצמם כתובים בקיצור והם עצמם היו צריכים לביאור נוסף. המזכיר שב ושו"ט לפני רבינו על המענות שקיבל, ורבינו שב והסביר וביאר בארוכה וביתר פירוט את שכתב בקצירת האומר^[1].

בתוך הדברים ובין השורות, סולל רבינו דרך בלימוד. מהי שאלה טובה, כיצד מדייקים בדברי רבותינו ובדברי חז"ל, מהו היחס הנכון לסגנון לשונו של רבינו בהתוועדות, מהי סברא פשוטה ומהי סברא "מבהילה", וכפי שיתברר ללומד, לאורך סדרת ספרי "בחדרי תורתך".

הדים לשקלא וטריא זו שבין רבינו ובין הריל"ג אנו מוצאים גם בהתוועדות ברבים, שכן פעמים רבות נחית רבינו לתרץ במהלך ההתוועדות את מה ששאלו על דבריו בהתוועדות קודמת, ומתוך הכתבים שלפנינו, מתגלה כי רבים מהשאלות הללו הם למעשה שאלות הריל"ג^[2] .

***

מלבד הגילוי החדש של עצם חידושי התורה בכתב יד רבינו, מתגלים בסדרה זו עוד פנינים רבים וחידושים רבים שלא שזפתם עין, זאת בהתחשב בכך שדברי הריל"ג שנכתבו סמוך ונראה לזמן אמירת השיחות הם כעין הנחות חדשות לאותם השיחות.

מתוך הקריאה בדברי הריל"ג בהצעת השאלות לפני רבינו, מתגלים חידושים ודיוקים שנאמרו בעת ההתוועדות, אך לא עלו עלי דפוס מעולם, ורבינו השיב תיקן והוסיף עליהם. לעיתים רק מתוך הצעת הדברים בלשון הריל"ג מתבאר הנכתב בהנחות אחרות כמו ב"שיחות קודש" וכדומה^[3].

אור חדש נוסף העולה מתוך מענות רבינו כאן, הוא תוספת ביאור והסברה בסוגיות בהם עסק רבינו, שהוגהו ונדפסו בלקוטי שיחות. שאלות בנגלה ובחסידות שלכאורה נתבארו מכל צד ופינה בליקוטים, מוארות כאן באופנים חדשים. קושיות שתירץ רבינו בלקו"ש בדרך אחת, מתרץ רבינו כאן בדרך אחרת, וכן על זו הדרך^[4].

ברכה לעצמה קובעת בסדרה זו דרך הלימוד של רבינו בפרש"י על התורה. מתוך המענות שלפנינו, מתגלים ועולים כמו "רש"י שיחות" חדשות. ביאורים חדשים בחלקים מתוך פרש"י שלא דן בהם רבינו ברבים מעולם,  קטעים תמוהים בפרש"י שלא זכינו לביאור רבינו עליהם, שמתוך קושיות הריל"ג על ביאור רבינו בפרש"י במקום אחד מפרש"י במקומות אחרים, זכינו ומתבארים גם דברי רש"י במקומות אלו^[5].

יצויין, כי חלק ממענות אלו של הרבי לריל"ג היו לפני המניחים וכותבי הלקו"ש, והם כיוונו את עורכי שיחותיו של רבינו לעמוד על כוונת רבינו בדיוק^[6].

***

כאמור, המזכיר הריל"ג השתדל לעשות כמצוות רבינו ולהעיר על דבריו לאחר כל התוועדות, כמו גם על רבים מהליקוטים שנדפסו, ובכל פעם שהכניס את הערותיו הואיל רבינו להשיב עליהם, אם באורך או בקיצור, אם בכתב או בע"פ.

סדרת ספרים זו שעתידה לכלול אי"ה כארבעה כרכים, המלקטת את כל המענות שנשתמרו והגיעו לידינו בכל חדרי התורה, היא רק זעיר פה זעיר שם מתוך מענות רבינו. לדאבון הלב, החלק הארי של מענות רבינו על שאלות הריל"ג אבד במהלך השנים.

***

ספר זה מתחלק לשני שערים. שער כתבי יד קודש, ושער הפיענוחים.

שער כתבי היד כולל צילום איכותי וצבעוני מכל הגיליונות המקוריים בהם שאלות המזכיר ותשובות כ"ק אדמו"ר זי"ע עליהם בכתב יד קודשו. בשולי העמוד נסמן תחת כל גיליון, העמוד בו הוא מבואר באריכות בשער הפיענוחים.

שער הפיענוחים הוא פיענוח בדרך אפשר למענות רבינו.

כאמור, חלק גדול מהמענות כתובים בקיצור נמרץ, כשבמילים בודדות משיב רבינו על שאלה ארוכה ומורכבת, עד שלעיתים כולל המענה מראה מקום בלבד מבלי להבהיר מה כוונתו הק' בציינו למקור זה. לעיתים הדגיש רבינו תיבה או מחק תיבה מתוך דברי הריל"ג, ורק לאחר העיון נמצא שיש כאן תשובה לשאלה או ביאור חדש. מובן, כי עבודת העריכה דרשה לימוד חוזר ונשנה של השיחה עליה העיר הריל"ג, ולימוד הדק היטב של מענות רבינו על ידי צוות העריכה, בכדי לעמוד בדיוק ככל האפשר על כוונת רבינו.

ועם זאת יש להבהיר, כי הביאורים שבספר אינם מתיימרים להקיף את כל רוחב ועומק דברי רבינו, כי אם רק לתת ללומד כיוון ודרך לפרש ולהבין את כוונת רבינו בדרך אפשר, בבחינת תן לחכם ויחכם עוד.

סדר כתיבת הפיענוחים, כדלהלן: בתחילת כל עניין הובא הפסוק או הקטע בפרש"י עליו סובב השו"ט; לאחריו ביאור רבינו שנאמר בהתוועדות או נדפס בלקו"ש עליו העיר הריל"ג, ולאחריו גוף הביאור - תוכן שאלת הריל"ג, דברי רבינו ככתבם, וביאורם בדרך אפשר.

בהערות שוליים הוספנו הרחבות המסתעפות ממענה רבינו, הכוללות הפניות למקומות בהם נידון העניין בלקו"ש, תוך השוואה ושימת לב לשינויים בין המקורות; חידושים העולים מתוך הצעת דברי הריל"ג שלא נדפסו בהנחות החוזרים; וכן הרחבה נוספת בעניינים שלא עלה בידינו לבאר כל צורכם בלשון רבינו.

***

יהי רצון שבזכות העיסוק בתורתו של כ"ק אדמו"ר זי"ע, נזכה בקרוב ממש לגאולה האמיתית והשלימה ומלכינו בראשינו, וישמיענו נפלאות מתורתו, תורה חדשה ממש, בקרוב ממש.

ערב יום הבהיר, י"ד כסלו, ה'תשפ"ג