אמש, קיים ראש הישיבה ממיאמי הגאון החסיד רבי יהודה לייב שפירא שליט"א, שהיה 'חוזר' של הרבי לצד הגה"ח רבי יואל כהן, סדרת ביקורים אצל גדולי התורה והחסידות בארץ הקודש.

הגרי"ל שפירא, שנמצא בימים אלה בארץ למסע מיוחד של התוועדויות ושיעורים לרגל י"ט כסלו, פתח את ביקוריו בעיר בני-ברק, שם ביקר אצל הגאון רבי דב לנדו, ראש ישיבת סלבודקה; הגאון רבי ברוך דב פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז', כ"ק האדמו"ר ממודזיץ, חבר מועצת גדולי התורה.

בערב, הוזמן הגרי"ל שפירא לשמחת 'שבע ברכות' לבנו של האדמו"ר מבאיאן, בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים. בדרכו אל השמחה נכנס הגרי"ל שפירא לביקור מיוחד בביתו של הגאון רבי משה שטרנבוך, ראב"ד 'העדה החרדית'.

הגרי"ל שפירא והגאונים אצל ביקר שוחחו באריכות רבה בדברי תורה וחסידות, והם סיפרו על קשריהם עם הרבי ועל השפעתם של גדולי חסידי חב"ד עליהם.

COL חושף מה היה בפגישות המיוחדות.

•

בבית הגר"ד לנדו: פלפול בדבריהם של הגאונים החב"דיים

פניו של ראש ישיבת סלבודקה הגר"ד לנדו הוארו בשעה שאל חדרו נכנס הגרי"ל שפירא. הם שוחחו יחדיו בחום וברגש רב, כאשר בסיום הביקור הממושך נעמד הגר"ד לנדו וליווה את הגרי"ל עד אשר יצא מן החדר.

הביקור נפתח בשיחה היסטורית על מקורות שמות המשפחה 'שפירא' ו'לנדו', ועל גדולי ישראל אליהם הם מיוחסים.

הגר"ד לנדו החל לדבר על חידושיו המופלאים של הגאון החב"די המפורסם רבי נחמיה מדוברבנה, בעל ה'דברי נחמיה', נכדו של אדמו"ר הזקן. הגר"ד לנדו והגרי"ל שפירא התפלפלו בדבריו ולאחר מכן עברו לדבר על חידושיו של הגאון המפורסם בעל ה'תורת חסד', חסידו של אדמו"ר הזקן.

הגר"ד לנדו הזכיר את שיטתו של בעל ה'תורת חסד' בדבר פתיל התכלת בציצית, אשר האדמו"ר מראדזין זצוק"ל סבר כי מצא את התכלת אליה כיוונה התורה, והגרי"ל סיפר לו כי הרבי הרש"ב התייחס לסוגיה ואמר שמכיוון שמקובל מהאריז"ל שאין עוד תכלת - הרי שלא קיבל את התכלת שנמצאה.

הגרי"ל שפירא הזכיר אף את חידושו של ה'תורת חסד' ב'חקירה' הידועה האם איסורי דרבנן הם חובת גברא או חובת חפצא.

בסיום הביקור בירכו הגאונים זה את זה בידידות רבה.

•

בבית הגרב"ד פוברסקי: זכרונות מהרבי, סיפורים מר' יואל כהן

עם כניסתו של הגרי"ל שפירא לביתו של הגרב"ד פוברסקי, ראש ישיבת פוניבז', פתח הרב פוברסקי וסיפר על ה'יחידויות' להן זכה אצל הרבי, בשנת תשח"י. הרב פוברסקי סיפר כי כשנכנס לראשונה ל'זאל' הקטן, בקומת הכניסה של 770, וראה את הספסל הפשוט עליו הרבי יושב בתפילות, הוכה בתדהמה. הגרי"ל שפירא הגיב ואמר כי הרבי התייחס לכך בשיחה, לאחר שהבחורים נמנעו מלשבת במקום בו הרבי יושב, והסביר הלכתית מדוע אין בעיה של 'כבוד רבו' כאשר מדובר בספסל שאינו מיוחד עבורו.

הרב פוברסקי אף דיבר על תוכן ה'יחידות' עם הרבי, שנמשכה שעתיים תמימות ועסקה בלימוד. בין הדברים דיבר אתו הרבי על סוגיית 'בחירה' אצל אומות העולם, והגרב"ד הופתע לשמוע שאין אצלם בחירה. הגרי"ל שפירא הזכיר בתגובה כי בספרים נכתב כי אמנם 'בחירה' יש לגויים, אך לא 'בחירה חפשית'.
.
הגרב"ד הוסיף וסיפר גם על ה'חוזר' רבי יואל כהן, שהיה תלמידו חביבו של אביו - הגאון ר' דוד פוברסקי, אשר כיהן כראש ישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב, בה ר' יואל למד. הגרב"ד פוברסקי סיפר על קשריו של אביו עם חסידי חב"ד, "אבי מאוד אהב את חסידי חב"ד, חזר ואמר מספר פעמים. הוא סיפר על דמויות כמו הגה"ח ר' אליעזר קרסיק, הרב משה גורארי', הרב שמריהו גורארי', ר' פיניע אלטהויז ואחרים, שהכיר מנערותו בתל אביב, והתרפק על דמותו של הגה"ח ר' חיים שאול ברוק.

הרב פוברסקי סיפר כי "פה ממש ישב ר' יואל", וכאשר הראה לו את תמונת אביו - הגר"ד פוברסקי - בזקנותו, לא זיהה אותו ר' יואל, אולם כאשר הראה את תמונתו בצעירותו, בתקופה בה ר' יואל למד אצלו, אמר ר' יואל: "זהו ר' דוד!".

הגרב"ד אף הפליא בגאונותו היוצאת מן הכלל של ר' יואל, וסיפר כי אביו התבטא ש"לר' יואל יש ראש טוב יותר אפילו מלר' שלמה", כשהכוונה היא לגאון ר' שלמה ברמן, שהיה ראש ישיבת פוניבז'.

הגרב"ד והגרי"ל הוסיפו ודיברו במשך שעה ארוכה, כאשר הגרי"ל עומד על ביאורו של הרבי במקור דברי הרמב"ם על כך שימי חנוכה הם ימי שמחה, בעוד ובגמרא לא נאמר כך, כאשר הרבי מחדש כי ישנה מחלוקת בין רש"י והרמב"ם בכוונת הגמרא בשאלתה 'מאי חנוכה', ובעוד ולדברי רש"י השאלה היא 'על איזה נס קבעוה', הרי שלדעת הרמב"ם ברור שקבעו את חנוכה על נס הנצחון במלחמה, והשאלה היא על מה נקבעו הימים כימי שמחה.

אחרי שעה של קורת רוח ושיחה בדברי תורה נפרדו הגרי"ל והגרב"ד בידידות רבה.

•

בבית האדמו"ר ממודזיץ: רגעי הוד מ'אחי תמימים'

במשך קרוב לשעה ישב הגרי"ל לשיחה מאלפת עם כ"ק האדמו"ר ממודזיץ שליט"א, בביתו שבבני ברק.

האדמו"ר ממודז'יץ שליט"א סיפר על לימודיו של אביו - כ"ק האדמו"ר ממודז'יץ זצ"ל - בישיבת 'אחי תמימים' בתל אביב, אצל הגה"ח רבי חיים שאול ברוק זצ"ל, יחד עם הגה"ח ר' יואל כהן והגאון ר' שלמה ברמן עליהם השלום.

כ"ק האדמו"ר ממודז'יץ הזכיר גם את הפלגת עמקותו של אביו זצ"ל בתורת חסידות חב"ד, והזכיר כמה מפירושיו שאמר בספר התניא, אשר ראש הישיבה הגרח"ש ברוק ע"ה שיבחם למאוד.

הגרי"ל שפירא  שליט"א סיפר שהוא עדיין זוכר את ביקורו הראשון של הגרח"ש ברוק אצל הרבי זי"ע בשנת תשכ"א, ואת העובדה שבהתוועדות הראשונה בה השתתף, חווה גילוי רוח הקודש מהרבי, כשהרבי ענה לו על תהייתו בטרם הספיק לשתף בה את הרבי. כמו"כ סיפר הגרי"ל כי שמע מרבו ר' יואל כהן כמה וכמה דברי תורה ועובדות על הגרח"ש ברוק מתקופת לימודיו בישיבה בתל אביב.

כ"ק האדמו"ר שליט"א והגאון שליט"א שוחחו בדברי חסידות מעניני ימי החנוכה הבעל"ט במשך שעה ארוכה והשתעשעו בדברי תורה.

•

בבית הגר"מ שטרנבוך: זכרונות מר' בנציון שם-טוב

בערב, ביקר הגרי"ל שפירא בביתו של הגר"מ שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית.

הגר"מ שטרנבוך שאל את הגרי"ל שפירא לסיבת בואו ארצה, והתרגש לשמוע על המסע המיוחד לעורר את הציבור בלימוד ודרכי החסידות, לרגל י"ט כסלו.

הגר"מ שטרנבוך החל לספר ברגש כי הוא עדיין זוכר את החסיד ר' בן ציון שם טוב ע"ה, עמו היה קשור מאוד בשנות בחרותו בלונדון, והוא אף זוכר כיצד הוא היה בשעתו מאלו שזירזו להכתיר את הרבי כנשיא ולהתקשר אליו. הגר"מ שטרנבוך אמר כי אין פלא בכך שהרב שם-טוב עסק בכך, משום שהוא הכיר את הרבי עוד מימי נעוריו.

הגרי"ל שפירא סיפר כי הרב שם טוב היה אחד מעשרת החסידים שכרתו ברית עם כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שימסרו את נפשם בפועל על הפצת היהדות. בענין זה סיפר הגר"מ שטרנבוך כי הוא עוד הכיר את אחד מהחסידים שהיה יד ימינו של כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב באסיפת הרבנים הידועה בשנת עת"ר.

הגרי"ל שפירא והגר"מ שטרנבוך דנו אודות מציאותם של בני ישראל בארצות העמים בתקופה שלפני הגאולה.

הגרי"ל והגר"מ נפרדו בחום, כאשר הגרי"ל מברך בברכת 'יאריך ימים על ממלכתו', והגר"מ מאחל לגרי"ל הצלחה בהרבצת התורה ובמסע ההתעוררות בארץ.