"בלאו הכי לא רואים אותי" | הצעה מהפכנית לתמונה המרכזית
אחד משלוחי הרבי לארה"ק (בשליחות למעלה משלושים שנה, שמו המלא שמור במערכת)
בימים האחרונים התבקשו השלוחים להעלות את רישומם מהכינוס כדי להפיק לקחים לכינוס של השנה הבעל"ט תשפ"ד.
אי לכך ברצוני להעלות את רישומיי מאחד ממוקדי הכינוס הלא הוא צילום תמונת השלוחים האמורה לכלול בתוכה אלפי איש. בחוברת הלו"ז לשלוחים נכתב כי שעת הצילום תהיה בשעה 8:30. הגעתי לרחבת הצילום מוקדם בשעה 8:20 כדי לתפוס מקום סביר והתמקמתי על הטריבונות ממתין לרגע הצילום. מאותו רגע ועד לסיום הצילום בשעה 9:10, במשך 50 דקות נאבקתי בקור העז של קרוב לאפס מעלות. כאשר אצבעותיי וראש חוטמי קפאו והאדימו ואף איבדו את תחושתם.
העיכוב העיקרי נבע בעיקר מהעובדה שהצלם הראשי לא הצליח במשך דקות ארוכות להעמיד את כל העומדים בשוליים וממש התחנן שכל אחד ואחד יתפוס את מקומו ויעמוד במרחב המסומן כדי שיצליחו לראות את כולם וכן כדי שלא יסתירו האחד את זולתו.
וכאן הבן שואל: מדוע לא פיצלו את התמונה לשתיים? מדוע מתעללים באלפי שלוחים ומצופפים אותם במתחם שאינו יכול לתת מענה לתמונה הולמת?
אחוזים ניכרים מתוך השלוחים המצויים במקום אין פניהם נראות בתמונה, כי כאשר הם עומדים במישור ולא בפירמידות אין סיכוי בדרך הטבע שהאחד לא יסתיר את זולתו. לאור זאת מתבקשת השאלה: "האם כשהרבי נתן הוראה להצטלם יחדיו הוא לא כיוון לכך שפניהם של השלוחים יהיו ניכרים לכל המעיין בתמונה? האם יעלה על הדעת שבצילום התמונה שכל מטרתה היא "ליראות" יתעלמו ממגמתה העיקרית?"
אם מטרת כל התמונה להראות את הכמות העצומה של הבאים אל כינוס השלוחים, אולי כדאי לקבץ ולהקהיל את כולם באחד מצמתי השכונה של קראון הייטס ולצלם את כולם כמו בהפגנות התל אביביות ומתחת לתמונה תנתן הכותרת כי להערכת המשטרה השתתפו בהתכנסות כעשרת אלפים איש...
הרבי הורה לעשות תמונה! ותמונה לפי הבנת ה"בן חמש למקרא" היא כאשר ניתן לראות את פניהם של המשתתפים בה!
הגיע הזמן לעשות 'חושבים' ו'לצאת מהקופסה' על ידי פיצול המצטלמים לשנים (או לפי הא-ב או לפי גילאים) וכך נקבל שתי תמונות ענקיות שבהן כולם יכולים להיראות כנדרש וכך יוכלו השלוחים לחזור למקום שליחותם עם התמונה, להצביע על עצמם בפני צאן מרעיתם ולשתף אותם במחזה המרגש של התמונה הגדולה בעולם...
כאשר פניתי אל ועד הכינוס והצעתי את הצעתי נאמר לי כי תמונה אחת ענקית היא עוצמתית יותר. ואני הקטן סובר שההיפך הוא הנכון. תארו לכם שתי תמונות ענקיות של אלפי שלוחים כאשר עליהם מופיע הכיתוב "שלוחי חב"ד כבר אינם מצליחים להכנס בתמונה אחת!" לעניות דעתי היא תהיה מרשימה ועוצמתית לא פחות מהתמונה העכשווית.
בהערת אגב ניתן להציע ששתי השורות הראשונות למבוגרי השלוחים (עליהם נאבקים מידי שנה) יוותרו כשהיו והזוכים לשבת בהם ימשיכו לשבת גם בתמונה השניה של הצעירים יותר.
יישום ההצעה הנ"ל תעודד שלוחים נוספים, אמנם בודדים, שלאחרונה נעדרים מלהתאמץ להשתתף בתמונה בתואנה כי בלאו הכי 'לא רואים אותי', וחבל.
ומה דעתכם? שתפו במערכת התגובות>>>
בכל שנה אני מופתע לראות פרצופים מוכרים שאינם שלוחים, נכון שכל יהודי ובטח חסיד חב"ד מוגדר כ" שליח" אבל לפחות שבתמונה הרשמית ייכנסו שלוחים באופן רשמי ואמיתי, בלי לגרום למחלוקת חלילה
תמיד יהיה אחד קטן שנפל גורלו מאחורי גדול, אבל זה גם יכול לקרוא בתמונה של 100 או 200 איש.
אכן צריך שיהיה יותר מהר. רובם באים כבר עם דבר מלכות. אם יש לך רעיון לתת סדר שיהיה באמת יותר מהר, ואיך שכל 100 צלמים ואנשי תקשורת לא יפריעו.
ועוד שכל שליח שרוצה לעשות סלפי משלו לא יתפוס מקום מול הצלם, כל אחד זה לוקח שניה, כפול 4000 , זה בערך 50 דקות שחכית.
לדעתי הכותב מגזים, כי הקור לא היה חזק. כנראה שאתאכזב על מישהו שנדחף לידו בדקה ה90 וקיבל מקום יותר יפה.
לתמונות קטנות יותר יש כבר כינוסי איסורים המיועדים לתת מענה לשאלתך.
לתת זמן הגבלה לאנשי תקשורת. שיכולו לעמוד רק עד שעה מסויים.ב ואחרי כן יהיו רק מאחורי הצלם.
וכן לאנשי סלפי שרוצים יותר צומי
לאחר הכניסה לציון של הרבי הרייצ יצטלמו כולם על רקע הציון, אך כיוון שהדבר אינו אפשרי - שיצטלמו על הרקע של 770
מה שכן אפשר לעשות
התמונה של היום כבר מפוצלת לכמה חלקים ובסוף מחברים אותה
אפשר להוסיף עוד פי 2 חלקים על רחבת איסטון פרקווי ולהוסיף עוד צלם עם אותה טכנולוגיה ונחבר כולם לתמונה אחת ענקית שנראה את כולם ברור
בקשר לעמידה בקור, אני נוהג להיכנס לתמונה בסביבות 8:40 מטפס בצד הפירמידה ונכנס למקום סביר, כך שאני עומד רק כחצי שעה, כאשר המקום כבר צפוף, וכמובן עם מעיל וצעיף.
ותמיד ניתן לראות את פני בבהירות, בפרט שכאני מסמן בסטטוס את האזור. זו העצה שאני יכול לתת לאחי השלוחים הסובלים מקור.