אחד משלוחי הרבי לארה"ק (בשליחות למעלה משלושים שנה, שמו המלא שמור במערכת)

בימים האחרונים התבקשו השלוחים להעלות את רישומם מהכינוס כדי להפיק לקחים לכינוס של השנה הבעל"ט תשפ"ד.

אי לכך ברצוני להעלות את רישומיי מאחד ממוקדי הכינוס הלא הוא צילום תמונת השלוחים האמורה לכלול בתוכה אלפי איש. בחוברת הלו"ז לשלוחים נכתב כי שעת הצילום תהיה בשעה 8:30. הגעתי לרחבת הצילום מוקדם בשעה 8:20 כדי לתפוס מקום סביר והתמקמתי על הטריבונות ממתין לרגע הצילום. מאותו רגע ועד לסיום הצילום בשעה 9:10, במשך 50 דקות נאבקתי בקור העז של קרוב לאפס מעלות. כאשר אצבעותיי וראש חוטמי קפאו והאדימו ואף איבדו את תחושתם.

העיכוב העיקרי נבע בעיקר מהעובדה שהצלם הראשי לא הצליח במשך דקות ארוכות להעמיד את כל העומדים בשוליים וממש התחנן שכל אחד ואחד יתפוס את מקומו ויעמוד במרחב המסומן כדי שיצליחו לראות את כולם וכן כדי שלא יסתירו האחד את זולתו.

וכאן הבן שואל: מדוע לא פיצלו את התמונה לשתיים? מדוע מתעללים באלפי שלוחים ומצופפים אותם במתחם שאינו יכול לתת מענה לתמונה הולמת?

אחוזים ניכרים מתוך השלוחים המצויים במקום אין פניהם נראות בתמונה, כי כאשר הם עומדים במישור ולא בפירמידות אין סיכוי בדרך הטבע שהאחד לא יסתיר את זולתו. לאור זאת מתבקשת השאלה: "האם כשהרבי נתן הוראה להצטלם יחדיו הוא לא כיוון לכך שפניהם של השלוחים יהיו ניכרים לכל המעיין בתמונה? האם יעלה על הדעת שבצילום התמונה שכל מטרתה היא "ליראות" יתעלמו ממגמתה העיקרית?"

אם מטרת כל התמונה להראות את הכמות העצומה של הבאים אל כינוס השלוחים, אולי כדאי לקבץ ולהקהיל את כולם באחד מצמתי השכונה של קראון הייטס ולצלם את כולם כמו בהפגנות התל אביביות ומתחת לתמונה תנתן הכותרת כי להערכת המשטרה השתתפו בהתכנסות כעשרת אלפים איש...

הרבי הורה לעשות תמונה! ותמונה לפי הבנת ה"בן חמש למקרא" היא כאשר ניתן לראות את פניהם של המשתתפים בה!

הגיע הזמן לעשות 'חושבים' ו'לצאת מהקופסה' על ידי פיצול המצטלמים לשנים (או לפי הא-ב או לפי גילאים) וכך נקבל שתי תמונות ענקיות שבהן כולם יכולים להיראות כנדרש וכך יוכלו השלוחים לחזור למקום שליחותם עם התמונה, להצביע על עצמם בפני צאן מרעיתם ולשתף אותם במחזה המרגש של התמונה הגדולה בעולם...

כאשר פניתי אל ועד הכינוס והצעתי את הצעתי נאמר לי כי תמונה אחת ענקית היא עוצמתית יותר. ואני הקטן סובר שההיפך הוא הנכון. תארו לכם שתי תמונות ענקיות של אלפי שלוחים כאשר עליהם מופיע הכיתוב "שלוחי חב"ד כבר אינם מצליחים להכנס בתמונה אחת!" לעניות דעתי היא תהיה מרשימה ועוצמתית לא פחות מהתמונה העכשווית.

בהערת אגב ניתן להציע ששתי השורות הראשונות למבוגרי השלוחים (עליהם נאבקים מידי שנה) יוותרו כשהיו והזוכים לשבת בהם ימשיכו לשבת גם בתמונה השניה של הצעירים יותר.

יישום ההצעה הנ"ל תעודד שלוחים נוספים, אמנם בודדים, שלאחרונה נעדרים מלהתאמץ להשתתף בתמונה בתואנה כי בלאו הכי 'לא רואים אותי', וחבל.

ומה דעתכם? שתפו במערכת התגובות>>>