לפני 57 שנה, בט' בכסלו תשכ"ו (דצמבר 1965) יצאו אבי אחיו ואחותו יחד עם אביו ואמו בדרך נס מרוסיה הסובייטית. הדבר הראשון שעשה הסבא שלי הרב משה וישצקי בהגיעו לארץ היה לכתוב ולהודיע לרבי על הנס. בין דבריו כתב הוא כך: "הבאתי עמי את שני בני (אבא שלי ואחיו ר׳ מיכל שיחי׳) והרי הם כאחד התמימים".

'תמימים' זה הכינוי לבחורי ישיבה בעגה החב״דית. ׳תמימים׳, כי בחב"ד המטרה היא שבחורי הישיבה לא יהיו רק תלמידי חכמים, אלא שכל מהותם תשתנה בישיבה, ומעתה יהיו הם 'תמימים' = שלמים וישרי דרך בעבודתם את ה' כמו גם בכל דרכיהם ומעשיהם בעולם, כמו יעקב אבינו שנקרא בתורה 'איש תם יושב אהלים'.

אז הסבא שלי כתב לרבי בהתרגשות ׳הבאתי עמי את שני בני׳. הם לא גדלו איתו כל הזמן, כי מאז היותם בני 9-10 במשך שבע שנים היה הוא אסיר בגולאג' בסיביר. הם גם לא למדו בישיבה, כי בצ'רנוביץ בשנות החמישים לא הייתה ישיבה, ובכלל הם עבדו כדי לפרנס את אמא ושאר הילדים. ולמרות כל זאת, למרות סטאלין והייבסקציה, 'הרי הם כאחד התמימים', הנה הם לפניך תמימים וטהורים כמו כל נער אחר שגדל בארץ הקודש ולמד בישיבה.

•

סבא וסבתא שלי לא היו הראשונים, שגידלו משפחה לתפארת למרות הקשיים, הגלות והצרות. הראשון היה יעקב אבינו, כפי שמסופר בפרשת השבוע.

'ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה' נאמר בפרשה. יעקב יצא את ארץ הקודש, עזב את בית אביו הצדיק ואת אוירת הקדושה שהייתה לו בבית אביו ואמו, יצחק ורבקה, ויצא ל'חרן'. הוא הגיע לגור במקום לא נעים ולא טהור, ומעל לכל, עם הדוד היקר שלו, לבן הארמי, שעשה הכל כדי להפריע לו.

'גנובתי יום וגנובתי לילה. ביום אכלני חורב וקרח בלילה', כך מתאר יעקב את עשרים שנותיו אצל חמיו. ובכל זאת ולמרות הכל, הוא הקים שם משפחה לתפארת, 12 בנים ובת שהיו לשנים עשר השבטים של עם ישראל.

ואם תשאלו איך? איך הצליח יעקב לשמור על ילדיו מלקבל את החינוך הארמי של לבן והסביבה? איך במקום נורא כל כך, רחוק מאברהם, יצחק ורבקה, יצאו כל ילדיו ככה תמימים וטהורים? איך הצליחו סבא וסבתא שלי לגדל ברוסיה הסובייטית משפחה לתפארת 'כאחד התמימים'?

הרבי אומר שהתשובה האחת והיחידה נעוצה בפסוק אחד מספר במדבר (כג' ט): "הן עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב" – הם חינכו את ילדיהם בעקשנות ובבהירות, בידיעה אחת ברורה, שיש לנו רק דרך אחת, דרך סלולה וברורה, דרך התורה והמצוות.

זהו המסר גם עבורנו היום, עלינו לדאוג לחינוך יהודי עבור ילדינו. לשלוח אותם לגן ילדים ובית ספר יהודי ברוח תורת ה', כפי שקבלנו מאבותינו ואבות אבותינו תוך יראת שמים ללא פשרות.

אזי נוכל גם אנו להציג את ילדינו ולומר: הרי הם כאחד התמימים!

שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי