השלונסקים

משפחה התגוררה ביקטרינוסלב ושמה שלונסקי, האב – טוביה, משכיל בחסידות ומשכיל ציוני, שילוב שנראה בלתי אפשרי. האם – ציפורה לבית ברוורמן, מצד אמה נכדתה של הרב אברהם דוד לאוואט, ובעצם בת-דודתה של הרבנית חנה אם הרבי. וששת ילדיהם – דב שליונסקי, ברבות הימים סופר ומתמטיקאי; פניה שלונסקי; יהודית; אידה; ורדינה שלונסקי – שהתפרסמה לימים כמוזיקאית ואברהם שלונסקי – מגדולי המשוררים והבלשנים העבריים בעת החדשה.

טוביה וציפורה שלנוסקי

לדמותו של טוביה

"אבי בקיא גדול היה בתורת חב"ד מנעוריו", סיפר עליו בנו אברהם, "גם משכיל גדול בספרות העברית החדשה, הצטיין בכשרונות מוסיקליים... איש התרבות העברית והכללית ועם זה בעל רגשות רליגיוזייים, מין דתיות שבאה עליו ב"התקפות" פעם בפעם. לאמי היו נטיות לסוציאליזם....".

כאמור טוביה היה שילוב לא לגמרי מובן של חסיד חב"ד עם ציוני נלהב. והוא היה גם מוזיקאי. לחנו המפורסם ביותר הוא הלחן שהוצמד לשני שירים.

האחד – "שקעה חמה", שירו של הרב אברהם אליהו קפלן על המתמיד המסתגר בישיבה ומנסה להלחם מול רוחות הזמן הדוחקות בו. שיר שנע בין ייאוש לתקווה. השיר זכה לעדנה בעולם הליטאי ומושר עד היום.

הרב אברהם אליהו קפלן

השני – "שחקי שחקי", שירו של המשורר הציוני שאול טשרניחובסקי, המוכר לכולם מהמשפט הטבוע על השטר של 50 ₪ "כי עוד אאמין גם באדם, גם ברוחו רוח עז".

הניגוד בין שני השירים ברור מאד: בעוד השיר של הרב קפלן מתאר את קרב ההגנה והנסיגה שניהל אז עולם הישיבות אל מול רוחות ההשכלה המנשבות בחוץ והוא שיר שמדבר על עצב וייאוש, שירו של טשרניחובסקי שנכתב בפריחת הרעיון הציוני אופטימי ושמח מאד.

הצמדת הלחן לשני הנינונים מיוחסת לטוביה שלונסקי, ולא ברור האם הוא הלחין את המנגינה או שמא רק התאים לחן רוסי עממי לשני השירים הללו.

הנה הביצוע המחודש ל'שקעה חמה':

לדמותם של דב ופניה, יהודית ואידה

דב (בוריה) שלונסקי (נכתב גם: שליונסקי) היה מחלוצי הוראת המתמטיקה העבריים. ורדינה אחותו מספרת שאם הרבי הרבנית חנה אהבה להשתעשע עמו בצעירותו ולשוחח עמו בנושאים שונים. ידען ובעל מוח חריף. וסופר.

פניה (וגמן) הייתה פסנתרנית ומלחינה שהלחינה מספר שירים ישראליים.

על שני אחים אלה ושני האחים הנוספים יהודית ואידה לא ידועים הרבה פרטים אודות קשריהם עם משפחת הרבי.

ילדי משפחת שלונסקי

לדמותה של ורדינה

ורדינה שלונסקי הייתה אחת מן המלחינות העבריות הדגולות, למרות שלא הצליחה בארץ ישראל בחייה. היא כתבה והלחינה למעלה ממאה שירים.

בקטע המצורף היא נשמעת מתארת את זכרונותיה מהרבי ומשפחתו:

לדמותו של אברהם

אברהם היה בן הזקונים והנודע שבבני משפחת שלונסקי. מגדולי המשוררים וממחדשי השפה העברית.

שלונסקי היה אדם עקשן ומנוכר ליהדות, אם כי חליפת המכתבים בינו לבין הרבי, מעידה על כך שמשהו בעקשנות הזו נסדק.

בזכרונות ילדותו הוא מתאר את הקרבה למשפחת הרבי ולרבי עצמו. על כך שתקופה מסויימת התחיל לשמור יותר על כשרות ועל תפילות בעקבות בני המשפחה והערצתו אליהם.

אברהם שלונסקי

בשלהי שנות הכ"ף נכנס ליחידות אצל הרבי, כאשר יצא אמר: "אילו הייתי מתמהמה שם עוד שעה קלה הייתי יוצא משם מאמין מושלם וחסיד נלהב...".

כך כתב אליו הרבי באחת ההזדמנויות:

"ב"ה, כ"ג סיוון ה'תשל"ב ברוקלין, נ. י. ש"ב מר אברהם שי' שלאנסקי שלום וברכה!

אתו רב הסליחה שלא אשרתי גם בכתב קבלת מכתבו ברכה ליום ההולדת ותשורתו הכי יקרה - אוצר כתביו (בעשרה כרכים), שרצוני לפרש זה ככתבו בכרך הראשון שזהו סימן שביחד עם "שאר בשר" יש בזה "שאר רוח", אלא בשינוי - לא "שאר רוח" (אלף קמוצה) כי אם גם בזה "שאר" (אלף צרוי').

כוונתי בהאמור, כפשוטה, בהמשך למה שדברנו בעת ביקורו כאן, שאני מאמין שהוא מאמין אשר שנינו מאמינים - ובנוסח הידוע, באמונה שלימה - בכל אותם העיקרים הכלולים בשלשה המתייחדים כאחד: ישראל ואורייתא וקודשא בריך הוא, וכדברי אז באותו התוכן."

לפני מעט יותר משנה פרסם על קשרי אברהם שלונסקי והרבי הסופר מענדי קורטס כתבה מקיפה וממצה.

טוביה עם בניו דב ואברהם