שלום לאופר

"קשה לך?" – זו השאלה הראשונה ששאלתי כל בחור אחרי שהתעניינתי בשלומו. חזרתי לכאן לפני שבועיים אחרי 5 שנים שלא הייתי בישיבה-קטנה שבה למדתי.

"לא" הייתה פחות או יותר התשובה שהשיב לי כל בחור בתורו בתשובה לשאלה.

איך יכול להיות שלא קשה להם, הרי אני הייתי כאן, במקום הזה. ישבתי בזאל בין קירות המשושה, וישנתי בפנימייה. אני זוכר את הקשיים שלי עם תחילת שיעור א' ואת כל המשברים שפקדו אותי ואת חבריי לשיעור במהלך 3 שנות שהותי בישיבה.

אין ספק. גם עתה, מאחורי שלוש מאות הפרצופים המחייכים שמסתובבים כאן, מסתתרים הרבה קשיים, כאב, פחדים וגם דמעות.

אחרי ההתקף שהרבי עבר בשמחת תורה תשל"ח החליטו במזכירות לסנן את המכתבים שמגיעים אל הרבי כדי לגרום לו נחת רוח. התחילו להביא בפני הרבי רק מכתבים משמחים. הרבי שאל: 'מה נגמרו הצרות בעם ישראל?'. כי לא יכול להיות שאין קשיים.

במהלך חמש השנים שאחרי עזיבתי את הישיבה – הבנתי כמה דברים על עצמי ועל חייו של בחור ישיבה, 'תמים', שלא הבנתי במהלך שהותי בישיבה פה. עתה אני מבקש לחלוק עמכם, 'תמימים' והורי 'תמימים', את התובנות שלי כדי שאולי תוכלו להסתייע בחוכמתו בדיעבד של בעל הניסיון.

כולי תקווה שאם תקראו ותפנימו תוכלו לחסוך מעצמכם כאב וקשיים מיותרים.

ארבע התובנות הם לגבי הנושאים המרכזיים שמלווים את חייו של 'תמים': 1. המישור הרוחני – של בין אדם למקום. 2. המישור הלימודי – על ההצלחה בלימוד התורה שנמדדת בין היתר על ידי המבחנים. 3. – במישור החברתי – של בין אדם לחבירו וחיי החברה שמקיפים את הבחור 24/7. 4. במישור האישי – על קשיים ומשברים.

*

התובנה הראשונה שלי:

הזמן לעשות את השינוי הוא עכשיו.

כשאני עוד הייתי בחור של אחרי בר-מצווה הייתה לי הבטחה לעצמי שיום אחד אתפלל ב'עבודה', בהתבוננות בגדולת ה' ובמאמץ להולדת אהבת ויראת ה' כפי שמלמדנו אדמו"ר הזקן ב'תניא'. אמרתי לעצמי: כשאני ילמד בישיבה בלוד זה יקרה.

הגעתי לשיעור א' וזה לא קרה. אז אמרתי לעצמי כשאגיע לשיעור ג' זה יקרה. גם אז זה לא קרה. אז אמרתי כשאגיע לישיבה גדולה, אחר כך ל'קבוצה', ועדיין זה לא קרה.

מסקנה: מי שרוצה להשתפר ברוחניות, ביראת שמיים, בלימוד ובכל דבר שבקדושה וגם להבדיל בעניינים גשמיים – אל תדחו את הזמן לשינוי, כי הזמן לעשות את השינוי הוא עכשיו.

אחד מגדולי החסידים של שלושה רביים היה הרב שאול בער זיסלין, הוא היה ה'תמים' הראשון בתומכי תמימים בליובאוויטש, מונה למשפיע בסניף של הישיבה, ולאחר שנים עמד בראש אגודת חסידי חב"ד בארץ.

בשנת תרס"ו, למרות שאז אמר הרבי נ"ע את 'המשך ס"ו' הורגש אז רפיון גדול בלימוד של ה'תמימים', לא הקפידו מספיק על הסדרים ולא למדו כפי שנדרש מתמימים בליובאוויטש.

ה'עלטערע בחורים' של הישיבה כינסו אסיפה אחרי הסדר בלילה, והתחילו לדבר בפני הבחורים ולעורר אותם. כולם היו בהתעוררות גדולה. השעה הייתה כבר לפנות בוקר ואז נעמד אחד מה'עלטערע בחורים' – הלא הוא ר' שאול בער זיסלין – לדבר. הוא אמר:

"ידוע שאחת הסיבות לאכילת מאכלי חלב בשבועות היא בגלל שמיד אחרי קבלת התורה וביניהם הלכות בשר וחלב, בני ישראל לא הספיקו להכשיר את הכלים הטרפים, לכן הכינו בהם מאכלי חלב. מדוע אם כן עד היום נהוג לאכול מאכלי חלב רק בגלל שאז לא יכלו לאכול שום דבר אחר?

ללמדנו כלל גדול: בני ישראל יכלו לטעון "רק עכשיו קיבלנו את התורה, נאכל עוד קצת טרף, ונתחיל לשמור ממחר" אבל לא! הם בחרו להתחיל להקפיד מאותו רגע.

כך גם אצלנו: אתם יכולים לטעון "כבר לפנות בוקר ולא ישנו מספיק הלילה" אז נתחיל לשמור על הסדרים רק החל ממחרתיים. לא ולא! עלינו להתחיל עכשיו בהקפדה על הסדרים, וממילא בעוד כמה שעות נתייצב כולנו לסדר חסידות.

הלקח מובן: הזמן של כל בחור לעשות את השינוי הוא עכשיו!

*

התובנה השנייה:

בלימוד – ההשוואה היא ביחס לעצמך.

יש בישיבה כל כך הרבה מבחנים. ויש בלוד כמה בחורים מצויינים. כאלה שמוציאים 100 בכל מבחן. 100 בגירסא. 100 במבחן כללי ו-100 במבצע תורה.

ונגיד שאתה בחור טוב ומוכשר אבל לא עומד ברף הזה, קל מאד להתייאש. "אם אני לא מצליח לעמוד בשורה הראשונה כנראה שאני לא בחור טוב וחבל להשקיע" – אומרים לעצמם הרבה בחורים – ומתייאשים.

מה שלמדתי הוא שזה ממש לא נכון. אל תשווה את עצמך לאחרים. תשווה את עצמך לעצמך. כמה קיבלת במבחן הקודם? 60? במבחן הבא תציב לעצמך יעד לעבור את ה-60. אתם תראו שזה עובד. כך הציונים ישתפרו ואתם תלמדו יותר טוב.

ואם פעם אחת ירדתם מהציון הקודם – זה לא נורא. כי צריך להסתכל על המגמה. יש תחומים שלא נוגעים לבחורי ישיבה, אבל מלמדים בהם שזה לא משנה כמה יש לך עכשיו, הרבה או מעט, כי יכול להיות שיש לך עכשיו מעט – אבל בכל יום אתה מטפס ועולה וברגע האמת תנצח. וכן יכול להיות שיש לך הרבה אבל בכל יום שעובר אתה מאבד אחוזים, וברגע האמת תפסיד. לכן העיקר הוא להסתכל על הכיוון – האם הוא חיובי או שלילי. האם אני משתפר בלימוד או חלילה לא.

מספר השליח הרב שבתאי סלבטיצקי מאנטוורפן, שבצעירותו הוא התקרב לחב"ד אך למד בישיבה ליטאית. היה לו חבר עם שלא הצליח כל כך בלימוד. הוא לא התחבר לגמרא והחברים בישיבה זלזלו בו. הוא הלך לרבני הישיבה, עבר אצלם אחד אחד, ושאל: אם אני לא מוצא את עצמי מצליח בתורה – למה לי ללמוד? מה המטרה בלימוד?

אחד ענה לו: כמו רבי עקיבא. תתאמץ ותתייגע וכך תהפוך בסוף לגדול הדור. השני אמר לו תשמש תלמידי חכמים. וכן הלאה. אך הוא לא קיבל אף תשובה שהתקבלה אצלו.

ידידו שבתאי הציע לו לפנות לרבי. הוא כתב לרבי והרבי השיב לו: "אני לא נבראתי אלא לשמש את קוני" – כל אחד צריך לעשות מה שביכולתו ולמלא את שליחותו בעולם.

במילים אחרות המטרה היא לא להיות גדול הדור, ולא להיות דומה לחברים המוצלחים. אלא למלא את חלקך. תשווה את עצמך לעצמך וכך תצליח.

*

התובנה השלישית:

בהתמודדות החברתית והאישית – "עשה לך רב וקנה לך חבר".

זה לא אני אומר, כל ילד מכיר את המשפט הזה כי הוא לקוח ממשניות מסכת אבות פרק א משנה ו. והמשמעות מאד ברורה:

אם אתה רואה כאלה שמצליחים בחברה, כל הזמן יש סביבם בחורים והם במרכז. נראה שהכל הולך להם. ואתה לבד. מרגיש בלי חברים. מרגיש לא רצוי ולא נאהב. תבחר לעצמך חבר אחד, בחור אחד שכן יש לו קשר איתך. תתמקד בו. תתמקד בחבר שכן יש לך ותשקיע בו ואל תסתכל על המעמד. זה ישפר לך הרבה מאד דברים.

וכן: יש בישיבה צוות מגוון ומצויין. משפיעים מעולים ומיוחדים בכל הסגנונות. תבחר לעצמך איש צוות אחד שאיתו אתה מדבר, שהוא המשפיע שלך כהוראת הרבי, ותשיח את דאגותיך וקשייך בפניו. הוא יתן לך אוזן קשבת ויעזור לך להתמודד עם הקשיים. לי עצמי היה מישהו כזה כאן בישיבה והוא עזר לי מאד.

אז פשוט מאד "עשה לך רב וקנה לך חבר" – ותרוויח.

*

התובנה הרביעית והאחרונה:

ממשברים צומחים.

כמו גרעין שנזרע באדמה, ובשביל שיצמח ממנו עץ חזק ונותן פירות הגרעין קודם צריך להירקב. אם אתה מסתכל על הגרעין הרקוב ומצטער עליו אתה טועה, כי בלי הריקבון לעולם לא יגדל כאן עץ.

כך בכל משבר בחור עובר, ובחורים בישיבה חווים משברים: א. דעו שבכל החיים שלכם תחוו משברים, והם רק יהיו יותר קשים. ב. דעו לכם שמכל משבר אתם רק עשויים להרוויח, אם תהפכו אותו להצלחה.

מכל משבר אפשר להתרומם ורק להרוויח עוד יותר, להתעלות ולהתחזק.

בשמחת תורה תשל"ח הרבי חווה אירוע לבבי. החסידים נכנסו למשבר עמוק. בראש חודש כסלו הרבי יצא לחסידים אחרי שהתאושש.

האם המשבר הזה פגע בחסידים וברבי? בדיוק להיפך. מאז ראש חודש כסלו התחיל עידן חדש בליובאוויטש של הדור השביעי. הרבי התוועד הרבה יותר, נשא יותר שיחות ואמר יותר מאמרים. התחילה תנופה חדשה במפעל השליחות ובהפצת המעיינות.

אנחנו יכולים ללמוד מהרבי איך הופכים נקודת שבר למנוע אדיר של צמיחה והתקדמות.

אז גם אתם, 'תמימים' יקרים, מוזמנים להפוך כל משבר לצמיחה ענקית.

הכותב הוא שלום לאופר, עורך באתר COL, כותב בשבועון 'כפר חב"ד' ומדריך בישיבה