תמיכה כספית

בחודש מרחשון תש"י שיגר כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ תמיכה כספית לאישים ומוסדות חב"ד בארץ ישראל.

"להוסיף מקומות שילמדו דא"ח ברבים . . למצוא מקומות על אתר להוצאה זו".

לנאמר במכתב "תמיהני שאינם משיבים דבר ענינו של הרב גולדשמיד" – הנה הסבר הדברים:

ב"ז סיון תש"ט כותב המזכיר "בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א":

הרב ר' נחום גולדשמיד שי' תובע מה שהבטחנו לו שכירות בעד אמירת דא"ח ברבים, ולכן ייטיבו להודיענו בעד כמה חדשים מגיע לו ונשלם אי"ה בעד העבר, אמנם בהנוגע  להבא איננו  יכולים לקבל עלינו הוצאה זו, אבל עצם הדבר הלא נחוץ מאד להמשיך הלימודים".

בכל המקומות שלמדו עד עכש[י]ו וגם להוסיף מקומות שילמדו דא"ח ברבים, וצריכים להשתדל למצוא מקורות על אתר להוצאה זו, והשי"ת יעז[ו]ר להם בגו"ר.

ושוב כתב בנושא בכז תשרי תש"י:

"והננו מחכים . . על-דבר תביעת הרב גולדשמיד"

הרב נחום גולדשמיד "הרנ"ג".

מוסרי השיעורים

ובכן, כנראה, שבמידה מסויימת ההשתדלות נשאה פרי ונתקבלו תמיכות מסויימות לשיעורי חסידות.

לפני כן נתקלו אנ"ש בסירוב מחוצף של אישיות ממלכתית ציבורית שכתב בג' מנחם אב תש"ט:

"עם כל הערכתי לחסידות בכלל ולחסידות חב"ד בפרט, אי אפשר לדאבוני להזדקק לבקשתכם". את החסידות הוא הגדיר כ"פרפראות" ביחס ל"יסוד היסודות של האומה".

אך בסופו של דבר בחודש תשרי תשי"א דיווחה אגודת חסידי חב"ד על שמונה שיעורי חסידות שבועיים:

הרב אריה לייב ליפסקר אבי משפחת ליפסקר מלוד.

הרב אלימלך קפלן לימים רב שכונת חב"ד בלוד.

הרב שניאור זלמן גרליק רבה של כפר חב"ד.

הרה"ח ר' צבי ליברמן מראשוני המתיישבים בכפר חב"ד.

הרה"ח ר' נתן גוראריה אז בחור ישיבה ולימים מחשובי חסידי חב"ד בחצר הרבי.

ר' פנחס אייזנברג.

הרה"ח ר' נחום גולדשמיד.

במסמך המצורף נכתב ליד כל שם של מוסר שיעור היכן הוא מסר את השיעור וכמה השתתפו בו.