רגע לפני שהתחיל לבקש, אברהם אמר שלוש מילים
פרשת השבוע ״וירא״ מלאה בסיפורים גדולים: הכנסת האורחים של אברהם, הצחוק של שרה על השמועה שהיא תלד בגיל 90, הטרגדיה של סדום, לוט ובנותיו, שרה והגר (חלק ב׳) וכמובן, עקדת יצחק.
בהחלט פרשה מאוד מעניינת. סיפורי התורה בפרשה מהווים אבן דרך לכל אדם, מה כן ומה לא לעשות.
באופן אישי, בכל הפרשה הזו תפסו אותי, בעיקר, שלש מילים שאמר אברהם, שלש מילים, שאני ממליץ לכל אדם לומר בכל בוקר.
כשאלוקים סיפר לאברהם שהוא מתכנן להפוך את סדום ועמורה, נגש אברהם לבקש עליהם רחמים. כתבתי ׳לבקש׳, אבל האמת, שהוא פשוט נדנד לאלוקים שוב ושוב, כמו שרק אבי האומה שלנו ידע לעשות. רגע לפני שהוא החל ׳לבקש׳ אמר אברהם שלש מילים: ״ואנוכי עפר ואפר״.
כלומר, נקודת המוצא של אברהם הייתה, שהוא איננו פטרון נחמד שבא מלמעלה לעזור ועל הדרך לקצור קצת מחמאות. אברהם בא ממקום של צניעות וענווה, מי אני ומה אני? אני עפר ואפר! הרי שלכל אדם יש מעלה עלי, וכיון שכך, הריני באמת מכבד ומעריך כל אדם באשר הוא, ואז אני נותן ועוזר מתוך כבוד והערכה.
אם אני עפר ואפר אני יכול גם למצוא מקום לרחם ולבקש אפילו בשביל אנשי סדום.
אבל לא רק בשביל לעכל ולהכיל את האחר זה חשוב, אלא גם עבור האדם עצמו זה משמעותי.
•
אנו אומרים בתפילה שלש פעמים ביום ״נפשי כעפר לכל תהיה, פתח ליבי בתורתך״. הבעל שם טוב ביאר את זה כך: אם תרצה שהקב״ה יפתח את ליבך לתורתו, עליך קודם כל להבין, להשכיל ולהסכים שנפשך כעפר לכל תהיה, כי צניעות וענווה הם קרקע פוריה, חרושה וזרועה להיכנס לעולמה של תורה.
כך בקשר לתורה ולמצוות וכך גם בכל מה שאנו עושים בכל יום, ואף בכלל בעצם הקיום והחיים שלנו בעולם הזה. אדם שיודע לקום בבוקר ולומר לעצמו ״ואנוכי עפר ואפר״ מובטח לו, שהיום הזה יהיה יום יותר טוב, פשוט כי ׳עפר ואפר׳ מראש מצפה לקבל פחות ובמילא נפגע ומתאכזב פחות.
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
1
0
מאפשרים לכם לקבל
