"שטו טקויה חב"ד?"; כשאלתרמן שורר על משפחת שניאורסון
לקראת חג הסוכות תש"ג (1943) ראה נתן אלתרמן ידיעה בעיתון 'דבר' אודות מברק שנשלח מחסידי חב"ד ברוסיה בדבר מחסור באתרוגים, לולבים והדסים, וזו לשונה:
אתרוגים ולולבים לססס"ר
גבאי בית כנסת חב"ד בתל אביב קיבלו טלגרמה מראש הקהילה היהודית בקובישאב מ. פייגין, לשלוח מיד מארץ ישראל בדואר אוויר לולבים אתרוגים והדסים.
הידיעה בעיתון דבר שנתקל בה אלתרמן.
אלתרמן היה ידוע ביחסו החם לחב"ד. שורשי משפחתו היו נטועים עמוק בחב"ד, כאשר סבתו באה מבית חב"די ואף כמעט נישאה לבן משפחת שניאורסון, בסופו של דבר נישאה לחסיד חב"ד אחר. הוא היה מגיע רבות להתוועדויות י"ט כסלו בכפר חב"ד והיה מזכיר בשיריו רבות שורשיו החב"דיים.
בעקבות ידיעה זו וכדי לתאר את יחסו החם לחב"ד הוסיף אלתרמן תרחיש שבו עובר המברק אצל הצנזור הצבאי הרוסי, בטורו 'הטור השביעי' מתחת לכותרת השיר 'הטלגרמה שֶׁל חַב"ד', רשם אלתרמן את המוטו:
חסידי חב"ד שברוסיה הריצו טלגרמה לתל אביב בדבר משלוח אתרוגים ולולבים. בדרכה הגיעה הטלגרמה לידי הצנזורה הצבאית הרוסית, ושם:
נשא את ראשו
הצנזור הצבאי
ויברק מבטו, חושד וחד,
ויפנה כה וכה
וישאל חשאי:
שטו טקויה (מה זה) חב"ד ?
אז גנח המזכיר: נחפש בתיבות
ונבדוק בתיקים אלפא-ביתיים.
אח... רבים וסבוכים הם ראשי-התבות
של מוסדות-השלטון הסובטיים ...
הם צצים בימינו אחד לאחד
ואתה את שמותם פענח ...
ולשאל לא-נעים ... תכשל בחב"ד
וספגת מידי המפקח !
אז נכנס קצין הגורדיה דוד שניאורסון,
וירמז לו הצנזור: הקשב נא, דודקה !
אין כמוך בקי בסבכי השלטון,
אנא, מה זה חב"ד ? נא, היה לי ידיד כאן !
ויחייך הקצין שניאורסון, מהרהר,
עת הושיט את הכתב את היד,
וידבר: אי חב"ד, חבר צנזור יקר,
אי חב"ד, חבר צנזור, חב"ד !
שמע גריגורי, שמע גרישה אחי, בן אגנצי,
תבינה אם אזן לי תט.
הוי חב"ד ! קודם כל הוא ארגון אנטי-נאצי,
אנטי-נאצי, אחי, בהחלט!
הם אינם מכירים ביאוש וכניעה
וחמים הם כאש מתלקחת!
(לו היתה בידיהם החזית השניה,
היא היתה כבר, אחי, נפתחת.)
וחזק בטחונם מכל צר ואסון
ושוה בטחונם בטליונים! [גדודים]
כך צוה עליהם מנהיגם שניאורסון,
ואני מאותם שניאורסונים...
ובדברי עליהם
בלבבי ארגישה
כי אותו הניצוץ לא יכבה בי לעד !
ולא פעם בקרב, האמינה לי, גרישה,
מתלקחת בי אש-להבה של חב"ד !
אז גרגורי אמר: כן, דוד, אני גוי
אבל בנתי לך, איני פתי.
גם אנחנו זוכרים את דימיטרי דונסקוי,
אף כי אין הוא יליד המשטר הסובייטי.
כי עבר והווה מצטרפים לאחד
באומה העומדת באש.
וכן מני לוב עד חזית סטלינגרד
לא ביישו את חב"ד נכדיהם של חב"ד ...
סלח דודקה, אני מתרגש.
כך הצנזור דבר ופתאם הושיט יד
כחולם שקראו לו: עורה ...
ויטביע בקצה המברק של חב"ד
השיר המקורי כפי שפורסם בעיתון דבר.