הוא צדק!

סיפור אמיתי ומיוחד שהתרחש עם הרבי כאשר היה כבן 23 היה בגדר שמועה, עד שבספר "שנים ראשונות" חשפו את המקור ואף הביאו מספר ראיות להתרחשותו.

תחילה נביא כאן קטע קצר המתאר את הסיפור מתוך הספר "הרועה" המיועד לילדים:

"על קירות החדר תלויים מפות ובהם שרטוטים שונים של מערכת הכוכבים. גלגל חמה, לבנה וכדור הארץ. מענדל'ה לומד הלכות קידוש החודש עם אביו ומכיר את כל רזי מדע האסטרונומיה.
"ביום שלישי בשבוע הבא יתרחש ליקוי חמה!" הוא מכריז ברצינות. ליקוי חמה מתרחש כאשר הירח מסתיר את השמש מעיני הצופים על פני כדור הארץ. החברים והשומעים הסקרנים מצפים לליקוי שיתרחש.
שבוע חולף ובזמן המיועד ליקוי חמה לא הופיע.
המצפים התאכזבו, אך יותר מכולם מאוכזב מענדל'ה, חישוביו לא היו מדויקים.
לאחר שחלף לו עוד שבוע נזעק במרוצה מישהו לחדרו של מענדל'ה כשידיו אוחזות ביטאון מדעי.
"כתוב פה" הוא מספר בהתלהבות, "שביום שלישי הקודם התרחש ליקוי חמה ביפן ובעוד מספר ארצות! מענדל'ה צדק!".
חיוך קטן עולה על פניו הבוגרות. הוא צדק.

ובאחד הלילות כאשר האב ובנו מטיילים ברחובות יקטרינוסלב פונה לפתע האב לבנו.
"בני, האם תוכל להצביע לי מבלי להסתכל על מיקומה המדויק של הלבנה ברגע זה?"
רגעים אחדים חולפים ואצבעו מונפת לאחוריו אל המיקום המשוער.
גם הפעם הוא צדק."

יומני ישעיהו שר. מתוך הספר "שנים ראשונות"

עבודה מהימנה

וכך מסופר בהרחבה הסיפור בספר המחקרי של חברת JEM  "שנים ראשונות" (עמ' 202 ואילך):

"שבת קודש, כ"ח בטבת (24 בינואר) יקטרינוסלב, אוקראינה.

ביום זה מתרחש ליקוי חמה, שאותו ניתן לראות כמה נקודות תצפית סביב כדור הארץ, אם כי לא מיקטרינוסלב.

ישעיהו שֶׁר, שבצעירותו הרבה לפקוד את בית משפחת שניאורסאהן, מספר:

כפי שהזכרתי לעיל, התרשמתי לראשונה מחדרו של מנדיל ש[ניאורסאהן] רשימותיו כוסו במפות כוכבי השמים והמזלות למשפחותיהם.  כמאה עדים העידו המפות על תחום התענינותו המיוחדת. פרט למנה היומית הגדושה של עיון בגמרא, פוסקים וחסידות, עסק בלמוד וחקר תנועת מערכת כוכבי הלכת. וכל זה, כמובן, מתוך חישובים מטמטיים מדויקים. תורה זו וכל הקשור בזה למד תוך כדי בקוריו הרבים בבית קרובו, הרבי מלובביץ הקודם [אדמו"ר הריי"צ]... שהתגורר בלניגרד. בביקוריו אלה נהג מענדיל ש[ניאורסון] לבקר תכופות במצפה הכוכבים הידוע בפולקבו שבעיר לניגרד.

מצפה הכוכבים פולקבו בעיר לניגרד, מתוך הספר "שנים ראשונות"

לשם מה אני מקדים לספר את כל הספור הזה, על תחום התענינותו של מ. שניארסון? את כל זה אני מקדים משום מקרה שקרה. באחד מימי החרף של 1925 (תרפ״ה), בבקורי בביתם, גילה לנו מנדיל, כי לפי חישוביו המטמטיים יתכן לקוי חמה דומני, באחד מימי ראשית חדש פברואר של אותה שנה, בעשרים וחמשה לפברואר באותה שנה כמדומני.

אני, יונה כסה ועוד אחד מקרובי המשפחה, מיטיה גור ארי, גם עלם חף שכל וחסיד, היינו מוקסמים מיכולת ראיה זו של מנדיל שניאורסאהן, ומיטיה זה הנהן מתוך אהדה והסכמה לגילויו של מנדיל באמרו: היו בטוחים כי דברי מנדיל הם נאמנים. אני כדרכי ספרתי על כך גם לאחי בצלאל. לחברי ולבני משפחתי.

בקוצר רוח צפיתי לתאריך הנקוב הנ"ל, עברו ימים ושבועות, הכינותי לי זכוכיות מפויחות כנדרש, כדי להסתכל בשמש הנעלמת ובחושך האופף את כדור הארץ.

סוף סוף הגיע היום המצופה והמקווה - אולם השמש כמנהגה נוהגת, מאירה את לבנת השלג כתמול שלשום, אין לקוי ולא דובים ולא יער. כמובן, גם הפעם לא שניתי ממנהגי לבקר את חברי לייבל [שניאורסאהן] אולם בשיחה החטופה בה שתף עצמו ולקח חלק גם מגדיל נ"י, הרגשתי שפניו לא היו אתו.

ברם, כאשר העירותי בזהירות, תוך כדי שיחה, כי הצטערתי מהעדר הלקוי, שלא התקים, כי התכוננתי לארוע, התעורר ר' מנדיל משלוותו, והעיר מתוך בטחון מלא ובהרגשת מהימנות, כי חשוביו היו מדויקים, וכי הוא נכון להוכיחם לכל מומחה בתחום זה.

ואכן כעבור אך כמה ימים הופיעה כתבה בשבועון "איגוֹנִיוֹק" - "זיק" כי לקוי החמה נראה בשלשה מוקדים, בחלקי תבל שונים, אבל לא בחלק ארצנו זה. וכי משלחות מדעיות הגיעו לחקור ולסקור תופעה זו ולהסיק מסקנות.

בביקורי הבא בבית שניארסון לאחר מכן, כאשר הודעתי לו על כך, הוא הגיב מתוך שמחה, ופניו נהרו. הוא חזר לשלוותו, כי עבודתו בתחום מערכת הכוכבים הייתה מהימנה."

העיתון המדווח על ליקוי  החמה שהתרחש בשנת תרפ"ה. השתמשו בציוד משוכלל ביותר כדי לתעד את הליקוי. למעלה בעיגול: הליקוי. שהרבי חזה