הרב שבתי ויינטראוב

"להצביע בעד הרשימה הכי חרדית"

במברק ששיגר הרבי ביום כ"ד באייר תשל"ז לאגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה: "במענה לשאלת רבים איך להתנהג בקשר לבחירות ביום ג' הבעל"ט. דעתי כי יש להצביע בעד הרשימה הכי חרדית. בטח יפרסמו זה באופן המתאים.

חוב וזכות קדוש להשתתף  בבחירות ולהשפיע על הזולת

 כבר מספר חודשים לאחר הרבי את כס נשיאות חסידות חב"ד בתאריך בכ"ד סיון, ה' תשי"א הוא כותב לחברי ועד הפועל של אגודת חסידי חב"ד בארה"ק: "על של עתה באתי להדגיש, כיון שנראה לדאבוננו שיהיו בחירות ובעתיד הקרוב, על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד.

"והנני מוסר בזה רשות ויפוי כח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר. (אג"ק ד' שמה')

"מי שלא מצביע וממנו רואים וכן עושים תקלת הרבים תלוי בו"

ובמכתב מט"ז סיון תשט"ו: "בענין ההשתתפות בהבחירות, הנה אנו אין לנו אלא דברי נשיאנו, היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר אשר גם עתה עומד במקום ומשמש וגם כאן, ולהבחירות לכנסת הראשונה צוה והשתדל שישתתפו בהם, שמזה מובן שלא רק שמותר הדבר, אלא שמחויבים בזה.. כל מי שיש בידו תעודת אזרח, ובמילא יש בידו רשות הבחירה,  ואם לאחרי זה אינו משתתף בבחירות, וממנו רואים וכן עושים עוד אחרים, ויש מקום לומר שעל ידי זה  תהיה הכרעה בחוק "גדול" או אפילו קטן - בעת שיצביעו על החוק שלא כדבעי, הרי תקלת הרבים, חס ושלום, תלויה גם בו. ועדיין לא מצאתי האיש - וועלכער זאל האבען ברייטע פלייצעס (שיש לו כתפיים רחבות) שיכול לשאת תקלה עליו.

"ולא עוד אלא שמזיקים את הרבים, וכנ"ל. ובפרט לאחר שראו במוחש במשך השנים שעברו - שהכרעת בא כוח אחד יכולה היתה למנוע ענינים במכשול הרבים באיסור דרבנן ואפילו באיסור דאורייתא, ודי למבין.

"מובן מעצמו שברשותו לכתוב את כל מה שכתבתי כאן אודות הבחירות, ויכול גם כן  להוסיף חריפות בזה - כי כמה שיוסיף - אין זה ממצה את כל הענין. (אג"ק יא' קסז')

"הבחירות זה לא עניין פרטי שלי – אי הצבעה מגבירה את חשיבות המנגדים על ה'"

במכתב  מי"ג אלול, תשט"ו על מאן דהו שביקש מחילה שלא הלך להצביע בבחירות כתב הרבי: "במה שכתב  שאני אמחול על מה שלא השתתף בבחירות. הנה פשיטא שאין זה ענין פרטי שלי על אחת כמה וכמה קפידא שלי, אלא כמו שכתבתי וגם פרסמתי דעתי ברבים שברור הדבר שכל מי שיש לו הרשות להשתתף בבחירות,  הרי מחויב הוא על אחת כמה וכמה להשתתף בבחירות שאין בזה כל סיוע לאיזה משרד שהוא ומיעוט קול אחד ברשימה היותר חרדית, מגביר החשיבות הערכית של רשימות המנגדים על ה' ותורתו...(אג"ק יא' שפה')

קירוב לבבות בין המפלגות החרדיות ולהכיר כל אחד במעלתו של חבירו

לאחר הבחירות הסוערות בתשמ"ט כשהפילוג העיב על הציבור החרדי הקדיש הרבי שיחה מיוחדת בשבת שלאחר הבחירות שבת פרשת חיי-שרה ובו קרא  להגביר את הקירוב לבבות בין המפלגות  "מערכת הבחירות בארץ-ישראל התנהלה באופן של היפך האחדות לגמרי, כולל גם אצל יהודים שומרי תורה ומצוותיה בהידור, שביניהם גופא נוצר מצב של מחלוקת, ועד למעמד ומצב ש"נלחמו איש באחיו", ויתירה מזה - "חרב איש באחיו", רחמנא ליצלן...

"ואין להאריך בביאור שלילת עניין המחלוקת, להיותו דבר המובן ופשוט לכל, ומה גם שאין הכוונה לאמירת מוסר בעלמא, כי אם, למצוא עצה איך לתקן מצב זה, לבטל המחלוקת ולהביא למצב של אחדות, כדלקמן.

"להתאסף יחדיו כדי לדון ולהתדבר בנושא זה שמוסכם על כולם, איך להביאו לידי פועל וכיוצא בזה, ואז יראו ויווכחו כל הצדדים שקיימת אפשרות של התדברות בצורה אנושית ומכובדת ללא צעקות, דפיקות על השולחן עד למריבות כו', שיכולים להתיישב לשולחן אחד ולשתות תה... פגישה כזו בוודאי תתרום לקירוב הלבבות בין כל הצדדים, שכל צד יוכל לשמוע ולהקשיב לדבריו של היושב בצידו השני של השולחן, ואולי אפילו לראות ולהכיר במעלתו!

"ולאחרי זה - יוכלו לדון ולהתדבר גם בנושאים שיש בהם חילוקי דעות, נושאים השנויים במחלוקת, לנסות לגשר ביניהם, ולמצוא דרך שתהא מקובלת על כל הצדדים. ובזה גופא - מן הקל אל הכבד, כלומר, לדון תחילה (לאחרי ההתדברות בנושא המוסכם על כולם) בנושאים שאינם מחולקים כל כך, ולעבור אחר כך לנושאים מסובכים יותר וכו'.  (שבת קודש חיי שרה מתוך ספר תורת מנחם תשמ"ט א')

• מלוקט מתוך הספר 'אקטואליה בזוית חב"דית' בהוצאת מכון באהלי צדיקים