וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ.

וְהַדֶּרֶךְ –

מַה קָּשָׁה וַאֲרֻכָּה!

    וְהַהֵלֶךְ –

    עַל כָּתֵף טָעַן שַׂקּוֹ.

וּמָלֵא הוּא, הַשַּׂק, בְּמָזוֹן שֶׁל מַמָּשׁ

צֵדָה, לְהַשְׂבִּיעַ רָעָב-נְשָׁמָה:

קוֹל דְּמָמָה דַקָּה, יְבָבָה;

רְסִיס דִּמְעָה, הִרְהוּר תְּשׁוּבָה;

גַּרְגֵּר-זְכוּת אָדוֹם, לֹבֶן טַלִּית;

צְחִיחַ גָּרוֹן, עִנּוּי עֲשִׂירִי;

חִיּוּךְ מְלַבֵּב שֶׁל חָבֵר שֶׁפֻּיַּס;

כְּפִיפָה שֶׁל תְּמָרִים, נִחוֹחַ הֲדַס;

צֵל מְסוֹכֵךְ שֶׁל עֲנַן הַכָּבוֹד;

נַעַל קְרוּעָה מֵרִקּוּד הַקָּפוֹת;

בַּת-קוֹל-נִגּוּן מִשִּׂמְחַת שׁוֹאֲבִים;

גַּעְגּוּעַ עֶרְגָּה לְגוֹאֵל וְנָבִיא - - -

וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹקִים.