במשך שנים רבות האמינה קבוצה לא קטנה של אנשים שרבי מסוים, שגר בברוקלין, הוא-הוא המשיח. לא כמשל, לא כפרפראזה - אלא המשיח עצמו, ממש. זה עם החמור. צאצא של דוד המלך. שמביא את הגאולה, כולל תחיית המתים וכל הג'אז הזה. הם הסבירו לנו שזה שכולנו מחכים לו כבר כמה אלפי שנים, גר בשכונה עם השם הסמלי Crown Heights (כיאה למלך, אם כי אדי מרפי כבר השתמש בבדיחה דומה בסרט 'מגלה את אמריקה - מעניין מה קדם למה).

אנשים כמוני הסתכלו אז על התופעה הזאת והתפלאו. הרי אמונה נשארת תקיפה רק כל עוד אי אפשר להוכיח אותה. ברגע שקובעים תאריך, או מצמידים תכונות אלוהיות לאדם בשר ודם, במוקדם או במאוחר יתגלה הבלוף - למשל, תגיע שנת 2000 ולא תפרוץ מלחמת גוג ומגוג, או במקרה שלנו המשיח ימות, ואז נגלה שלא הגיע הגאולה. מה יקרה אז? מה יעשו חסידי חב"ד?

ואז הוא מת. לקח כמה ימים, ואפילו החסידים האדוקים ביותר הודו שהרבי מת. אורזים את החפצים ועוברים שכונה? מה פתאום - חושבים טוב-טוב ומוצאים דרך להסביר את מותו של הרבי (ושמעתי כבר כמה הסברים יצירתיים מאוד), וממשיכים כרגיל: הרבי הוא-הוא המשיח, זה עם החמור, וכו'. רק שעכשיו הוא גם נגד ההתנתקות, וקורא לנו מלמעלה לעשות מעשים טובים.