איפה האופק? | טור לפרשת שבוע וצמיחה אישית
חלום, שלום! בלילות, בימים. לא רק לפעמים… להיות מפורסם, לא סתם. אדם, עם חותם. להקים משפחה, ילדים, הרבה נכדים. כובשת יעדים, מגשימה. חלומות - ערימה. עולה על במה, בגלימה. מַרְצָה על העצמה. גם על פוטנציאל, ועודף משקל. שבעת רצון, מאושרת, כזו מְעֻשֶּׁרֶת. בלי לימיט או מגבלה. הכל יכולה…
ואז עלטה. מאיטה. אין תאוצה, גם תעוזה. פורשת מהריצה. לא מגיעה לפיניש, לא מספיקה. חלום חיי מפסידה. הכל קרוב, מרחק נגיעה. כמעט, רק פסיעה. חיה לְיַד, בְּכִמְעַט. באילו וַאֲבָל, ושוב חבל. את עצמי מייסרת, לו הייתי אחרת... קוברת חלומות, ועמוק, מדחיקה. חוששת מהחמצה. לא רוצה, לא מנסה, שלא אֶפָּצַע...
בפרשת האזינו מצווה ה' את משה לעלות להר נבו: "... עֲלֵה אֶל-הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ… וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה. וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה… כִּי מִנֶּגֶד תִּרְאֶה אֶת הָאָרֶץ וְשָׁמָּה לֹא תָבוֹא…". לא לזכות, לא לדרוך. לראות מנגד - מרחוק. מקרוב. ולכאוב. גם להשלים, לְעַבֵּד. לא להתנגד.
לנסות, לְמַצּוֹת. ולפעמים - להרפות. החיים הם רצף החמצות. לא להלקות, גם לא לבקר. פשוט לוותר. להתבגר. מציפיות להשתחרר. להסכים למהמורות, לחורים. גם לפערים - בין רצוי למצוי, בין שלם לחצוי. בין משאלה לוודאות, בין חלום למציאות. להסתכל לאופק, גם לקו ההתחלה. לדרך, ובחמלה…
לחיות. לא לדחוק. לפעמים מספיק לראות מרחוק…
זמני הדלקת נרות:
לוגנסק - 17:36
קייב - 18:06
באר שבע - 17:59
חיפה - 17:47
ירושלים - 17:37
תל אביב - 17:56
שבת שלום!
ושנה טובה
חנה גופין
מאפשרים לכם לקבל
