מערכת COL
|
יום ט"ז אלול ה׳תשס״ה
20.09.2005
המחסור בירק גוש קטיף: כיצד מנקים חסה מחרקים?
בעקבות המחסור בחסה ללא חרקים, שואלים גולשים רבים כיצד בודקים חסה מגידול רגיל מהחרקים המצויים בה. הרב יוסף שמחה גינזבורג רב הישוב עומר משיב: "בעבר היה מקובל לשרות את החסה בחומץ או במי-מלח, אבל חומץ ומי-מלח מרוכזים ממיתים את החרקים ואינם גורמים להם להרפות את אחיזתם בירק. לעומת זאת, נוזל לניקוי כלים יעיל כמפרק שומנים, ולכן הוא מפריד את אחיזת החרקים, ואף מרפה את אחיזתם של חדקי-הכנימות בעלים, והן נופלות בשפשוף קל". המשך דרכי הניקוי והטיפול בעלי חסה שאינם תוצרת גוש קטיף ב'כתבה מלאה'
ערוגות חסה (אילוסטרציה)
חסה היא ירק הנגוע מאוד בחרקים זעירים. כל חלקי החסה עלולים להיות נגועים: העלים, שדרות-העלים והקלחים.
כדי שהניקוי יהיה יסודי - רצוי מאוד להכיר את החרקים עצמם, בגודל טבעי, או לפחות על-ידי תמונות.
בעבר היה מקובל לשרות את החסה בחומץ או במי-מלח, אבל חומץ ומי-מלח מרוכזים ממיתים את החרקים ואינם גורמים להם להרפות את אחיזתם בירק. לעומת זאת, נוזל לניקוי כלים יעיל כמפרק שומנים, ולכן הוא מפריד את אחיזת החרקים, ואף מרפה את אחיזתם של חדקי-הכנימות בעלים, והן נופלות בשפשוף קל.
כך מנקים:
א) מפרידים את העלים ומשרים אותם במים עם מעט נוזל לניקוי כלים למשך כשלוש דקות.
ב) בחסה 'ערבית' בעלת עלים ישרים וחלקים, אפשר לשפשף כל עלה בנפרד בשני צידיו, באמצעות כרית ניקוי או ספוגית דקה. זה ניקוי יסודי, שהבדיקה אחריו היא רק ליתר ביטחון.
ג) שוטפים היטב כל עלה משני צידיו תחת זרם מים חזק. יש לשים-לב שזרם המים יגיע לכל קפל ופינה.
ד) בודקים כל עלה כנגד מקור אור, כגון מנורת שולחן, כשהאור מופנה כלפי הבודק. במצב זה העלה "שקוף" ואפשר להבחין בכל גוף זר המונח עליו (כגון כנימת עלה) או בתוכו (כגון זחלים). יש להורידו ולשטוף את העלה בזרם מים חזק. בעלי חסה שלא נוקו כמתואר בסעיף ב, בדיקה זו היא מעיקר הדין.
אם רוצים להשתמש בקלח או בשדרה בלבד, מקלפים תחילה את החלק שנותר בהם מן העלים.
הקלח: חוצים אותו, מתבוננים אם יש מחילות שנגרמו על-ידי תולעים, החודרות לעיתים דרך שורש החסה, ומסירים את האזור הנגוע.
השדרה: משפשפים כל שדרה לכל אורכה ומשני צידיה, באמצעות כרית ניקוי וכדומה. לאחר מכן שוטפים אותה בזרם מים חזק. ליתר ביטחון עדיף לבודקה כנ"ל כנגד מקור אור.
מקורות: 'בדיקת המזון כהלכה' להרב משה ויא, ירקות, עמ' 262 ואילך.
כדי שהניקוי יהיה יסודי - רצוי מאוד להכיר את החרקים עצמם, בגודל טבעי, או לפחות על-ידי תמונות.
בעבר היה מקובל לשרות את החסה בחומץ או במי-מלח, אבל חומץ ומי-מלח מרוכזים ממיתים את החרקים ואינם גורמים להם להרפות את אחיזתם בירק. לעומת זאת, נוזל לניקוי כלים יעיל כמפרק שומנים, ולכן הוא מפריד את אחיזת החרקים, ואף מרפה את אחיזתם של חדקי-הכנימות בעלים, והן נופלות בשפשוף קל.
כך מנקים:
א) מפרידים את העלים ומשרים אותם במים עם מעט נוזל לניקוי כלים למשך כשלוש דקות.
ב) בחסה 'ערבית' בעלת עלים ישרים וחלקים, אפשר לשפשף כל עלה בנפרד בשני צידיו, באמצעות כרית ניקוי או ספוגית דקה. זה ניקוי יסודי, שהבדיקה אחריו היא רק ליתר ביטחון.
ג) שוטפים היטב כל עלה משני צידיו תחת זרם מים חזק. יש לשים-לב שזרם המים יגיע לכל קפל ופינה.
ד) בודקים כל עלה כנגד מקור אור, כגון מנורת שולחן, כשהאור מופנה כלפי הבודק. במצב זה העלה "שקוף" ואפשר להבחין בכל גוף זר המונח עליו (כגון כנימת עלה) או בתוכו (כגון זחלים). יש להורידו ולשטוף את העלה בזרם מים חזק. בעלי חסה שלא נוקו כמתואר בסעיף ב, בדיקה זו היא מעיקר הדין.
אם רוצים להשתמש בקלח או בשדרה בלבד, מקלפים תחילה את החלק שנותר בהם מן העלים.
הקלח: חוצים אותו, מתבוננים אם יש מחילות שנגרמו על-ידי תולעים, החודרות לעיתים דרך שורש החסה, ומסירים את האזור הנגוע.
השדרה: משפשפים כל שדרה לכל אורכה ומשני צידיה, באמצעות כרית ניקוי וכדומה. לאחר מכן שוטפים אותה בזרם מים חזק. ליתר ביטחון עדיף לבודקה כנ"ל כנגד מקור אור.
מקורות: 'בדיקת המזון כהלכה' להרב משה ויא, ירקות, עמ' 262 ואילך.
הוסף תגובה
0 תגובות
מאפשרים לכם לקבל
