ביום שני, י"ב בתמוז תרנ"ג - 1893, בשעה שש בערב ישבו בעיירה ליובאוויטש שברוסיה לסעודת מצווה לכבוד חגיגת בר המצווה של יוסף יצחק שניאורסון, שהיה לאחר שנים הרבי השישי בשושלת חב"ד ונקרא בפי כל "הרבי הריי"ץ". תוך כדי הסעודה פנה אבי הנער, האדמו"ר רבי שלום דובער, אל בנו ואמר: מקובל בשושלת חב"ד שכל רבי פנה אל בנו ביום בר המצווה שלו ואמר 'שאל משהו'. כלומר, הצג לפני שאלה, ואני אענה עליה. ובכן, אמר רבי שלום דובער לבנו: "יוסף יצחק שאל משהו”.

וכך מתאר רבי יוסף יצחק ביומנו:
ושאלתי את אבי, בסידור כתוב "נכון לומר קודם התפילה הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך". מדוע קבעו לומר זאת לפני התפילה דווקא?

ענה לי אבי: כשיש לאב הרבה ילדים, עיקר התענוג שלו כשרואה שהם כולם באחדות ואוהבים זה לזה. תפילה היא הרי בקשת צרכיו של אדם, הן צרכים גשמיים והן צרכים רוחניים, ולפני הבקשה יש לעשות נחת רוח לאבינו שבשמים, ומשום כך קבעו לקבל מצות עשה של אהבת ישראל לפני התפילה דווקא.

וממשיך הרבי ביומנו: הריני מספר זאת כדי שתבינו מה אב צריך לתת ונותן לבנו הדרכה ביום הבר מצווה שלו.
 במילים פשוטות: לפני שאתה מבקש מה' משהו בשבילך, תן לו משהו בשביל ילדיו. זה הגיוני, זה הוגן וזה פשוט עובד.

•

אנו בעיצומו של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות. אלו הם ימים שיש בהם הדגשה מיוחדת על מצוות הצדקה. הנה כך אומר הרמב"ם בהתייחסו לתשובה שיש לעשות בימים הנוראים (הלכות תשובה ג,ט): נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים.
למה צדקה? מה הקשר בין נתינת צדקה ובין חודש אלול, ראש השנה ויום הכיפורים?

ובכן, בדיוק כאן נזכרתי בתשובתו של רבי שלום דובער לבנו ביום הבר מצווה: כשאנו באים בחודש אלול ובימים הנוראים לבקש עבורנו ועבור ילדינו שפע של ברכה, בריאות נכונה, פרנסה בכבוד, נחת מהילדים, שמחה ואושר בבית, עלינו קודם לתת לו מעצמנו. הקב"ה נוהג עמנו 'מדה כנגד מדה' - כשאנו נותנים לבניו הוא נותן לנו, וכשאנו נותנים הרבה, הוא משפיע עלינו הרבה. זה הגיוני, זה הוגן וזה פשוט עובד.

שבת שלום וכתיבה וחתימה טובה,
הרב זלמן וישצקי