הגאון החסיד הרב אברהם אלאשוילי הוא ממחברי הספרים התורניים הפוריים ביותר בחב"ד, עשרות ספרים כבר הספיק להוציא לאור. הוא עומד בראש פרויקט המבחנים על שו"ע אדמוה"ז וזכה לחשוף בשנה האחרונה סימנים אבודים מהשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן.  COL ערך עמו ריאיון מרתק 'בנימה אישית'.

חכם רפאל אלאשוילי

אבי מורי ע"ה. היה רבם של יהודי גרוזיה במשך 50 שנה. גם בגרוזיה וגם בארץ ישראל. בתקופות של משבר וקושי גדולים עבור יהודי גרוזיה. בגרוזיה - בזמן הקומוניסטים. אחר כך בזמן העלייה לארץ הקודש. וגם בזמן הקליטה בארץ שהיה זמן משבר. תקופת מעבר ממקום למקום. הוא היה האיש הנכון במקום הנכון, כי בזכותו הם נקלטו לפחות איכשהו. אבל בלעדיו זה לא היה עובר בשלום.

כמובן שכל זה היה בהנחיית הרבי שביקש ממנו להישאר ולעבוד עבור יהודי גרוזיה, כי אבי רצה ללמוד תורה יותר מאשר להשקיע ביהודים, אבל הרבי אמר לו שזה התפקיד והשליחות שלו.

ישיבת תומכי תמימים לוד

ישיבה שבה גדלתי, למדתי וקיבלתי את החינוך החב"די. גם בלימוד נגלה וגם בלימוד חסידות. ישיבה טובה.

לאחר מכן עבדתי בה במשך 15 שנה. הייתי משיב בנגלה. בגמרא ובשולחן-ערוך אדמו"ר הזקן. אחר-כך הייתי מוסר שיעורים בהלכה במוצאי שבתות, הבחורים שואלים שאלות ואני עונה. אחד הדברים שהבחורים לאחר שיוצאים מהישיבה - זוכרים היטב. ישיבה שבזכותה שיכון חב"ד לוד היא שכונה איתנה ברוחניות.

ח"י אלול

יום הולדת שני המאורות הגדולים. יום שאמור להכניס חיות חסידית בעבודה של חודש אלול. כמובן שבזמן הרבי בחיי חיותו בעלמא הדין את היום הזה חגגו כמו שצריך, בגלל המכתבים הכלליים והתוועדויות של הרבי. יום שבו היו מתחילים להתכונן לשנה החדשה ולנסיעה לרבי לחודש החגים. כיום זה עוד חג חב"די.

מכון אהלי שם

מכון הוצאה לאור חב"די על שם הרבנית בראשות הרב יוחנן גור אריה שנפתח בשלהי תשמ"ח, עבדתי בו במשך כשש שנים, ובו גיליתי את חוש הכתיבה שלי. הספר הראשון שהתחלתי לעמול עליו ביחד עם הרב יעקב הורביץ הוא קיצור הלכות שבת, עבדנו ברצף במשך 3 שנים והוצאנו את הספר לאחר עמל רב. לא קל בכלל לקחת את הלכות שבת לאדמו"ר הזקן ולקצר ולדייק אותם. שאלנו את הרבי כיצד לקרוא לספר והצענו כמה אפשרויות, הרבי בחר לקרוא לזה: "קיצור הלכות משולחן ערוך אדמו"ר הזקן". עשיתי המשך גם לחצי השני של הל' שבת, אך לא הספקתי לסיימו ולשכללו, כי המכון נסגר בשלהי תשנ"ד. שם הוצאתי גם שלושה כרכים של ליקוטי "הערות וביאורים" של הרבי בשו"ע אדה"ז.

מכון הספר

את "מכון הספר" פתחתי בשנת תשנ"ז, כי ראיתי שהכתיבה זהו תחום שמושך אותי וראיתי צורך להמשיך בה.

הספר הראשון שהוצאתי היה "תניא מבואר". זה היה קצת מהפכני באותה תקופה, אך זהו ספר שהנגיש מאד את ספר התניא לצבור הרחב, ואף הלך מאד טוב, אם כעת אין להשיגו למרות הביקוש הרב. ברצוני להוציא אותו במהדורה מחודשת ועוד חזון למועד בעז"ה.

ספר נוסף שהוצאתי במכון הספר ועשה הרבה רעש בחב"ד הוא "חשבונו של עולם". את הספר ערך הרב בנימין ליפקין ביחד עמי. זהו ספר שמתאר את השנים האחרונות שלפני כ"ז אד"ר תשנ"ב. שם גילינו שהרבי התכונן היטב למצב הזה של כ"ז אדר וג' תמוז. לדעתי הספר נותן מענה מסוים לתקופה שבה אנו נמצאים לאחר ג' תמוז.

שו"ע הרב מהדורה חדשה

במסגרת המכון עלה בדעתי לעשות פרוייקט גדול על שו"ע אדה"ז בהוצאה חדשה, כי עד אז השו"ע של אדה"ז יצאו בפורמט קשה ללימוד ועם הרבה שיבושים, וזה מאד הפריע, השו"ע שלי היה מלא בהגהות והערות בשולי הגליון.  בעקבות כך באתי בהצעה לגאון החסיד הרב שלום בער לוין מנהל הספרייה של הרבי, אמרתי לו שצריכים להוציא שו"ע הרב בהוצאה חדשה כי מקורות וציונים ותיקוני טעויות, ופיענוח הקו"א.

ובאמת הוא קיבל את ההצעה. הקמנו מערכת שהייתי חלק ממנה ובמשך 6-7 שנים עבדנו ועמלנו על המלאכה. אגב, מהרשד"ב לוין למדתי מהי עבודה ועמל בהתמדה ללא הפסק, וכל זה בקצב מהיר ועם עמידה בלוח זמנים, זהו דבר לא רגיל כלל, ועל כך אני מודה לו. וב"ה סיימנו את המלאכה עד תומה כולל מפתח ענינים וספרים על שו"ע אדה"ז. היה זה בשנת תשס"ו. כאמור העבודה הייתה קשה. מדובר על כל שו"ע הרב כולל השו"ת. זהו הזמן הכי איכותי שחוויתי תוך כדי עבודה. אז גם הבנתי את המורכבות הגדולה והעומק הרב הטמון בשו"ע אדה"ז.

בזכות ההוצאה הזאת שו"ע הרב נכנס בכל המקומות. אין מקום רציני שלומדים בו ואין את המהדורה החדשה. כל מי שלומד בו - לומד את השו"ע אחרת. קודם כל ההשוואות מסימן לסימן. האם חוזר בו או לא חוזר בו, איפה הוא מעתיק לשונות ואיפה הוא 'ממציא' דברים חדשים. זו עבודה שרק מי שיודע ללמוד הלכה כמו שצריך מעריך.

דבר חדש שאני עמל עליו בעידוד הרב לוין זוהי הוצאת "שו"ע אדה"ז המבואר". ברצוני להנגיש את שו"ע אדה"ז ללומד הממוצע, הן לתלמידי הישיבות והן לקהל אנ"ש. לא קל להחזיק ראש וללמוד את השו"ע בלי ביאור. ולכן זהו התחום שבו אני עוסק כעת: "שו"ע אדה"ז המבואר". עד עתה יצאו חמישה כרכים, ואחרון שבהם הלכות חגי תשרי שיצא לאחרונה. וכעת עוסק אני בד בבד בביאור על הל' יו"ט ועל הל' מוקצה.

חומש אשל אברהם

אחרי הפטירה של אבי ע"ה החלטתי לעשות חיבור מיוחד לכבודו. משום מה עלה במחשבתי שצריך לעשות ביאור מקיף על אונקלוס ורש"י ופירוש מלוקט מהרמב"ם על התורה. עסקתי בזה לבדי במשך חמש שנים, וב"ה אני חושב שנעשתה עבודה טובה. עובדה שכעת אני מבין כשאני לומד את הרש"י היומי או כשאני קורא את אונקלוס בשמו"ת (לא בדבר מלכות והתקשרות). ובעקבות כךהחלטתי לקרוא למכון "תפארת רפאל" על שם אבי מורי ע"ה. לע"ע זהו החיבור הכי משמעותי שהוצאתי לבד.

מורה נבוכים

יום אחד למדתי בלקו"ש חכ"ו כ-כד טבת שיחה מאד מעניינת של הרבי מאד שמשווה בין ספר התניא של אדמו"ר הזקן לספר מורה נבוכים של הרמב"ם. הרבי מדבר שם בצורה חיובית מאד על המורה נבוכים. זו הייתה הפתעה עבורי, כי ידעתי שיש רתיעה בחב"ד מפני ה'מורה נבוכים', ואילו מהרבי משמע שזה חלק מפנימיות התורה.

משכך התחלתי ללמוד את מורה נבוכים בתחילה עם תרגום אחד, ואחר כך עם עוד תרגומים ופירושים עד שהצלחתי להבין אותו (עד כמה שידי מגעת). את הספר 'מורה נבוכים' כל אחד לומד איך שהוא ניגש אליו - אני ניגשתי אליו באופן חיובי ומצאתי ממש הפתעה נעימה. זה מחזק לסוג מסוים של אנשים את האמונה. כי האמונה של הרמב"ם ניכרת בספר מורה נבוכים על כל צעד ושעל. מצד אחד הספר בנוי על שכל והגיון, אבל מאידך האמונה נמצאת שם כל הזמן, כשהוא מגיע לתורת משה וספרי הנביאים, שם הוא נעצר. פה רואים את הגדולה. יש לו תחום שכלי אבל גם תחום אמוני מאד חזק, את האמונה הגדולה של הרמב"ם ניתן לראות במיוחד בפרק האחרון.

פעם אף התחלתי לבאר את מורה נבוכים על פי החסידות. עשיתי ליקוט בכל המקומות שבחסידות מבארים את מורה נבוכים, ואף הוצאתי חוברת על כמה וכמה פרקים, אך ראיתי שהעבודה היא מאד גדולה ועמוקה ואין בכוחי לעשות אותה לבדי והפסקתי. בכל אופן הצלחתי לטעום קצת את מורה נבוכים על פ]י חסידות, וזהו אכן טעם נפלא. מענין שדוקא אדמו"ר הרש"ב שאמר שלא למד מורה נבוכים על הסדר, דוקא בספריו יש הכי הרבה ביאורים על מורה נבוכים.

הוועדה להנחלת שו"ע הרב

זה אחד הפרויקטים הגדולים שלי. חשבתי שלא נכון לשמור משהו טוב לעצמך אלא להפיצו לרבים. כאמור כולם מודים ששו"ע אדה"ז הוא ספר חשוב מאין כמותו, חיבור גאוני עם הלכות בטעמיהן והגדרות מדויקות בכל ענין וענין. אני סבור שזהו הספר ההלכתי הכי חשוב בארון הספרים היהודי אחרי הרמב"ם. אך דא עקא מועטים העוסקים בו מחמת מורכבותו. זהו חיבור מאתגר מאד ללימוד, ולא לכל אחד יש את הרצון לעמול בחיבור כזה.

עקב כך, רציתי לעודד את צבור הלומדים בלימוד השו"ע. איך מעודדים? עשיתי מבצע נושא מילגות ע"י מבחנים, וכל מי שמצליח לעבור את הסף מקבל מילגה. התחלתי בשנת תשע"ב, שנת המאתיים להסתלקות אדמוה"ז, עם 200 נבחנים והגענו לאחרונה כמעט עד 1800 נבחנים. אחרי כל הפרוייקט הגדול הזה עומדי ידידנו בעל הצדקה הנגיד ר' יצחק שי' מירילאשוילי.

המבחן הבא יהיה בכ"ד טבת תשפ"ג. לומדים את השו"ע הרב מר"ח חשוון עד כ"ד טבת. אני מוציא חוברת מבוארת על הלכות מסויימות בשו"ע אדה"ז ומחלק לכל מי שנרשם. המבחן לא קל בכלל, כי אני רוצה שילמדו בצורה טובה ומעמיקה כולל דיוקי לשונות. כל מי שלומד מודה לי על המבצע בגלל שבזכות זה גילו את חשיבות הלימוד בשו"ע הרב, דבר שממלא אותם סיפוק אחרי הלימוד. אני סבור שהלימוד הנכון בכלל, ובפרט בהלכה, זהו לימוד שאדם משקיע בו את כל שכלו ומרצו ובהתמדה, כי רק אז הוא מקיים את מצות תלמוד תורה כהלכתה, כמובא בהל' ת"ת לאדה"ז.

הסעיפים החדשים בשו"ע אדמו"ר הזקן

בכל שנה יש אזה משהו שנקרא בפי העם "תגלית השנה". מבחינתי זו תגלית השנה שלי. יש בתורה מצות שכחה, שאדם אחד שוכח חלק מתבואת השדה ובא אחר ולוקח את זה, והשוכח מקיים מצות שכחה, והמוצא שמח במציאה. זהו המצב עם הסימנים שגיליתי, בספריית הרבי שכב כת"י של מעתיק על סי' קנה-קנו שלא היה ידוע לנו, עובדי הספריה לא ידעו על הכת"י הזה. וכשהעלו לאחרונה לאינטנרט את כל הכתבי יד התחלתי לחפש, ואחרי כמה דקות מצאתי את זה לגמרי במקרה ובלי כוונה. זה היה ממש דבר שמיימי. מדובר בשני סימנים של אדמוה"ז קנ"ה וקנ"ו. סעיפים מחודשים שלא היה לנו בסימנים קנה קנו שבדפוס.

עבורי זה סימן משמים שאני צריך להמשיך עם העבודה בשולחן עורך אדה"ז. יש כלל שאדם מוצא את מה שיקר לו, ואכן זכיתי לכך.

חיים גראביצר

הרבה מהקוראים הופתעו שאני מתעסק עם דבר כזה. אך יש לי קצת ענין בספרות טובה. וכך נתקלתי בספר במהדורתו הישנה, זהו ספר קשה לקריאה אבל צלחתי אותו בסופו של דבר. וקראתי אותו שוב כדי להבינו טוב יותר. מה שכבש אותי מבחינת התכנים (מלבד העושר הספרותי), יש בו הרבה עומק ורגש חסידי וחב"די. וחשבתי שספר כזה צריך להיות לנחלת הכלל. היה צריך לערוך אותו מחדש ולהוציא קטעים לא מתאימים. אז קיצרתי אותו בשליש עם כתיבה מחודשת, יחד עם ידידי הרב מענדי ברונפמן שהוא עבד על העריכה הלשונית, וכן הוספנו מקורות על כל הספר דבר שמעשיר את הספר עוד יותר. מי שאוהב ספרות יפה כשרה, עם הרבה רגש ועומק חסידיים מתובל בסיפורים יפים, ימצא את זה שם.

אגב, הרבי הריי"צ היה בידידות גדולה אהב את הסופר פישל שניאורסון, יש הרבה מכתבים מהרבי הריי"צ אליו וממנו בחזרה, כי הרבי הריי"צ העריך ספרות והעריך את כשרונו של הסופר.

ויכוחא רבה

ספר מעניין שגם אליו הגעתי במקרה. מצאתי שם דברים בסיסיים וחשובים. כידוע באותה תקופה היו ויכוחים בין המתנגדים לחסידים בעניני תוכן ומהו היהדות, מה שהיום כבר עבר מן העולם. זהו ספר טוב למי שמתעניין בתחום. ערכתי אותו ביחד עם הרב שמואל רסקין עם מקורות והשוואות. בזכות עבודתנו הספר הזה זכה לעדנה מחודשת גם בעולם החסידי וגם בעולם הליטאי. חסיד חב"ד כתב אותו בשנת ת"ר בערך, והוא מביא בתמצות את כל העניינים שאז התווכחו עליהם. נושאים עמוקים מאד ביהדות ובחסידות.

היום יום המבואר

ספר שמכניס חיות בפתגמים של הרבי לוח היום יום. זהו ספר חובה לכל בית חסידי שפתגמים של הרבי יקרים לו ורוצה להבינם אל נכון. הספר אזל מן השוק, וכעת הוא יוצא לאור שוב פעם. אגב, שנה הבאה ימלאו 80 שנה להוצאת הספר. אז זה הזמן ללכת ולקנות לקראת השנה החדשה.

אדמורי חב"ד ויהדות גרוזיה

ספר שערכתי ביחד עם הרב זושא וואלף, המספר את כל ההיסטוריה החבדית בגרוזיה מאז אדמו"ר הרש"ב ועד הרבי בזמן העליה הגדולה של היהודים לארץ בשנים תשכ"ט-תשל"ג. הספר מראה את החיבה הגדולה של אדמורי חב"ד ליהדות גרוזיה, ואת הפירות רואים עד היום.

תפארת רפאל

עמותה שמחזיקה כיום שני כוללים, כולל ערב וכולל "תפארת זקנים" כפי שהרבי רצה. כבר עשר שנים מחזיקים את הכוללים. זו עמותה שעוזרת ועוסקת בהפצת תורה ויהדות וגם בעזרה וסיוע כלכלי לנזקקים. בנוסף להוצאה לאור גם עבור העדה הגיאורגית, תניא בגרוזינית, קיצור שו"ע בגרוזינית. ועוד.

הרז"א

מסתמא אתה שואל בגלל שזה הספר הבא שלי.

מחר יצא ממכבש הדפוס ספר על הרז"א – הרב זלמן אהרן, שהוא היה הבן הבכור של הרבי המהר"ש ואחיו של הרבי הרש"ב. מבחניתי הוא היה דמות מסתורית מאד. מצד אחד מופיע הרבה ברשימות של הרבי הריי"צ ובשיחות ומצד שני לא ידעו על מי מדובר, מיהו ומהו? כותבים עליו הרבה אך מצד שני לא יודעים עליו כלום.

דבר זה סקרן אותי והלכתי לחקור קצת, אבל היות ואיני חוקר מומחה הטלתי את העבודה על ר' ישראל ברדה, חוקר צעיר ומבטיח, עוד תשמעו עליו. הוא עשה עבודת מחקר רצינית במשך יותר משנה. אספנו את כל המידע עליו וגילינו אדם מיוחד ומרומם אדם. אני מקוה ששפכנו קצת אור על דמותו רבת ההוד של הרז"א. הספר מיועד לכל מי שמתעניין בדמויות ההוד של בית הרב.

משאלה

משאלה כללית, שמשיח יבוא כמה שיותר מהר - זו משאלה של כל אחד כמובן. אבל זה עומד אצלי בראש סדר המשאלות, כי אנחנו נמצאים בתקופה מאד מבולבלת, והתקוה שתהיה שנת פלאות גדולות.

משאלה פרטית: שאמצא או שימצאו לפחות עוד איזה סימן או שניים שאבדו משו"ע אדמוה"ז - זו המשאלה שלי לשנת תשפ"ג, מלבד שאר המשאלות בכל הענינים בגשמיות וברוחניות.

ומשאלה נוספת: הגיע הזמן שסוף סוף בחורי ישיבה ואברכים מאנ"ש יעסקו בשו"ע אדמוה"ז כפי שצריך להיות. ובפרט בהלכות הנוגעות למעשה. לא די בקריאת הוראות הלכתיות שיוצאות ע"י כל מיני מכוני הלכה, אלא ללמוד את ההלכות בטעמיהן מתוך הספר, ואז גם קיום ההלכות יהיה מתוך טעם ורגש.