התוועדות שלא הייתה: סיפורה של ישיבת 'תומכי תמימים'
התוועדות מעולם אחר
יושבים הם יחדיו, חבורות חבורות, חסידים ואנשי מעשה שחיו בדורות שונים, אומרים 'לחיים' על כוס יין מלא, מהם דורשים ומפלפלים ביניהם בפירוש הפסוק "עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם", ומהם הלוחששים בסוד שיח על זכויות שרכשו בעלמא דין, זכויות שהורישו ברצון לדורות הבאים אחריהם, מהם זכו לראות דור ישרים מבורך, בנים ובני בנים העוסקים בתורה ומצוות בפועל ממש.
והנה הגענו לשולחן לידו יושבים שבע דמויות מוכרות יותר.
הנושא עליו הם משוחחים, מעלתו של יום – ט"ו אלול – קשור אליהם במיוחד. כאן יושבים הרבנים החסידים: ר' אהרן תומארקין, ר' אליעזר דברוסקין ("ציצערסקער"), ר' מאיר גורקוב, ר' ישראל לוין ("נעוולער"), ר' שמואל זלמנוב, ר' חיים אליעזר קרסיק ור' יהודה חיטריק. המכנה המשותף לשבעת קני המנורה הללו, מלבד העובדה שהם הורים זקנים של החתן והכלה, היא העובדה שכולם זכו ונתקבלו ללמוד בשבת תחכמוני, ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, שהיום מלאו 110 שנים לייסודה (תרנ"ז – תשס"ז).
שבעה 'תמימים', במלוא מובן המילה, שזכו להיות מהשורה הראשונה של חיילי בית דוד, בתקופת נשיאותו של הרבי הרש"ב.
התקרבנו אל המתוועדים, ואת אשר דימינו לשמוע מפיהם, תמצאו בהמשך...