הרה"ג הרה"ח חיים הלוי בנימיני ע"ה, שליח הרבי לפטרופוליס – ברזיל, היה שליח מסור שזכה לקרב רבים לרבי ולחסידות. ונפטר בשיבה טובה במהלך השנה האחרונה כשהוא מותיר אחריו פירות ופירי-פירות.
בכינוס השלוחים של שנת תשמ"ח הרבי חילק קונטרסים לשלוחים. לאחר שעבר הרב בנימיני לפני הרבי וקיבל קונטרס, נקרא על ידי הרבי לחזור והרבי הושיט לו קונטרס נוסף באמרו אליו:
"פאר די פופצען יאר וואס מ'האט זיך ניט געזען" – זה חמש-עשרה שנים שלא התראינו.

הרב בנימיני נבוך מאד, הוא לא הבין את פשר דברי הרבי שהרי – הוא מתראה עם הרבי מדי שנתיים או שלוש שנים?!

הוא חזר לביתו וכתב לרבי מכתב ובין היתר ציין שלא הבין את פשר דברי הרבי.

הרבי השיב במכתב המובא להלן, ובכתב ידו הוסיף תחת המכתב את המענה הנדיר הבא:

ב"ה, ימי חנוכה ה'תשמ"ח

ברוקלין נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מוה' חיים שי' הלוי

וזוג' תי'

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת המכ' וכו'

ודבר בעתו – בימי חנוכה דענינם מוסיף והולך ואור.

ובמיוחד אשר השנה שנת "הקהל" ושנת תשמ"ח.

רמז אבל גלוי – לשמחה גדולה של עצמו (תשמח) ולשמח את האנשים הנשים והטף שיכול להגיע אליהם (תשמח).

ולהמשיך זה בכל ימות השנה.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.

בברכה לחנוכה מאיר ושמח

[חתימת יד קדשו]

לאמירתי ע"ד שלא התראינו משך ט"ו שנים – ה"ז בא בהמשך לדיבורי באחרונה ובארוכה כו' אודות הקהל (וראיה בממדים המתאימים לזה) ובקשר לשני "הקהל" האחרונים (יד-טו שנים) לבטל החזקה דג' פעמים על-ידי ביקורו עתה.