אנו חיילי הרבי

הצבא של האדמו"ר מליובאוויטש

בפי זקני החסידים של חב"ד שגור שיר רוסי מיוחד במינו. הוא נקרא 'מי ארמיא אדמורא', שפירושו: אנו צבאו של האדמו"ר.

השיר מתאר את מסירות נפשם של האדמו"ר הריי"צ, רבי יוסף יצחק שניאורסון וחסידיו בשמירת המצוות ואורח החיים החסידי בברית המועצות של אז, מאחורי מסך הברזל.
כאן אפשר לשמוע את השיר ברוסית בפי מקהלת נערים חסידי חב"ד מלונדון. ההקלטה נערכה בשנת תשמ"ה (1985) ועטיפת הקַלֶּטת ('קסטה') הובאה לעיל.



וכאן אפשר לראות ולשמוע וידאו מופלא של הרבי (מפורים תשמ"ו) בו הוא מעודד ואף סונט בחסידים כדי שישירו את השיר: 

הנה הן מילות השיר:

מי ארמיא אדמורא - תרגום

היכל הנגינה עמ' קצד

אנו חיילי הרבי, ואודותינו
בעולם כולו מתהלך הסיפור
על כך שבימי הסכנה חצינו את הגבול האדום
חמושים עד השיניים, כולנו כאחד מוכנים.

אנו חיילי הרבי…

אנו שומריו הצעירים של העם העתיק
נועזים, חזקים, שורות של תמימים
סיסמתנו - לימוד התורה, עבודת הבורא,
קריאתנו: היכון הכן! היכון הכן!

אנו חיילי הרבי…

במרגלים, ברמאים, בבוגדים שפלים
דרכינו שורצות באויבים מרים
אבל אנו שומרים על אחדותנו כמשפחה אחת.
מגביהים עוד ועוד את דגלנו, דגל התמימים.

אנו חיילי הרבי…

הנ.ק.וו.ד. הכין עבורנו מכה אחר מכה
אבל אנו לא נכנענו במלחמה בלתי-שוויונית זו
באמונה בנצחוננו, בנצחון האור והחופש,
המשכנו במלאכתנו.

אנו חיילי הרבי…

רבים מחברינו יושבים במאסר ובגלות
ולא אחד מחברינו הוכה ונפל
אנו, השומרים הצעירים, הגענו להחליף אותם.
אותנו הנהיג גיבורנו העולמי

אנו חיילי הרבי…

תחת לחץ הגירוש והטרור של האויב,
מתחזק קשר האחווה שלנו, התמימים
בתשובה לגירושנו מתפשטת בכל מקום,
קריאת סיסמתנו: היכון הכן! היכון הכן!

אנו חיילי הרבי...

מילות השיר חוברו ככל הנראה בידי חסיד חב"ד מפורסם, הרב בן-ציון שם-טוב.


הרב בן-ציון שם-טוב – דמותו מצוירת גם על גבי עטיפת הקלטת שלמעלה

בן-ציון שם-טוב, שנולד בדרויא שברוסיה, חווה על בשרו את רדיפות הדת ואף ישב כמה פעמים בבית הכלא הסובייטי. רק בשנת 1947 הצליח לצאת מברית המועצות. הוא חי בלונדון, ניו-יורק וכפר חב"ד, ובשנת 1975 נספה בתאונת דרכים. חסידי חב"ד מבוגרים זוכרים כי בשנות השישים העניק שם-טוב פרסי כסף לבחורים ששיננו את הבית הראשון של השיר גם מבלי שהבינו מילה ברוסית. 

המארש של בודיוני

שיר חב"די זה מחזיר אותנו אל האחים היהודים דמיטרי ודניאיל פוקארס, שכן הם שהלחינו גם את ה'ניגון' הזה אך כמובן למילים אחרות לגמרי. זהו המארש של בודיוני (Марш Будённого), מארש אחד מני רבים שחוברו בברית המועצות לכבודו של המרשל סמיון מיכאילוביץ בּוּדְיונֹי ולכבוד חיל הפרשים שעליו פיקד. המארש מכונה גם 'אנו חיל הפרשים האדום' (ובאנגלית: We are the Red Cavalry). במארש אחר שחובר לכבוד בודיוני ופרשיו, ה'קונארמסקאייה' [Konarmeiskaya], שהולחן גם הוא על ידי האחים פוקארס, נדון בנפרד בעתיד.


סמיון בודיוני (1973-1883)

המארש של בודיוני חובר כנראה בשנת 1920 ואת מילותיו כתב א' דאקטיל (1942-1890), פסבדונים של אנטולי פרנקל (שגם הוא יהודי):
יש ביצועים רבים של השיר המקורי.

גיליתי (כותב השורות, דוד אסף) שבודיוני היה מן הדמויות הססגוניות ביותר בהיסטוריה של בריה"מ, בן למשפחת איכרים, שכל חייו התקשה בקריאה ובכתיבה, אך חייו היו לאגדה ברוסיה.

בימי מלחמת האזרחים והמהפכה הוא עמד בראש חיל הפרשים הראשון של הצבא האדום, שכונה 'קונארמיה' (конармия) והיה מורכב בעיקרו מקוזאקים אוקראינים, ועמו לחם באכזריות ברוסים 'הלבנים' בהנהגתו של גנרל דניקן והביסם. מאוחר יותר, ב-1920, עצרו הפרשים את התקדמות הצבא הפולני של פּילסוּדסקי בדרכם לקייב.

הסופר היהודי-הרוסי איסאק באבל, שסופו שהוצא להורג בידי שלוחיו של סטאלין, סופח אז, כקומיסר, לחיל הפרשים של בודיוני ואת חוויותיו תיעד בספר חיל הפרשים.

בשנות העשרים והשלושים, בתקופת הבנייה של ברית המועצות, טופח סביב בודיוני פולחן אישיות, כמו שרק הקומוניסטים ידעו לעשות, ושירים רבים חוברו לכבודו. הוא היה לחביבו של סטאלין ואחד מחמשת המרשלים הראשונים של ברית המועצות. בודיוני, וידידו קלימנט וורושילוב, גיבור קרב 1918 על צאריצין (לימים סטאלינגרד), שהיה הקומיסר של חיל הפרשים, היו בין הגנרלים הבודדים ששרדו את תקופת 'הטיהורים'.


המרשלים הראשונים של ברית המועצות (בודיוני עומד משמאל; וורושילוב יושב באמצע)

במלחמת העולם השנייה היה בודיוני אחראי לכישלון הענקי של הצבא האדום באזור קייב (1941), באחד מקרבות השריון הגדולים ביותר. חיילי הצבא האדום כותרו על ידי גיסות השריון הגרמנים בפיקודו של היינץ גודריאן, נקטלו בהמוניהם. מאות אלפים נהרגו ומאות אלפים נלקחו בשבי – רובם המוחלט לא שרד, ואלה שחזרו הוגדרו כבוגדים ונשלחו על ידי סטאלין לגולאגים.

אך בודיוני – יקיר האומה הרוסית, האיש והשפם – הצליח לצאת בשלום גם מהמחדל הזה ונשאר בחיים.
לאחר המלחמה מינה אותו סטאלין, במחווה מקאברית מעט, לסגן שר החקלאות ולשר האחראי על הסוסים בברית המועצות... הוא נפטר בשנת 1973 ונקבר בחומת הקרמלין, כראוי לאיש 'דגול' כמותו.


ניגון מי ארמיא אדמורא הינו ניגון ברוסית. מילות השיר הינם: מי ארמיה אדמורה אי פרה נאס וויעס מיר פערידאווי ווידיוט ראסקאז א טום קאק ודני אפאסניע פראשלי גראניצי קראסני ווארוז'וני דא זובוב אי פסיע קאק אדין גאטוב...

תרגום השיר הוא: אנחנו הצבא של הרבי, ועלינו כל העולם הנאור מגלגל סיפור על כך, איך שבימים מסוכנים עברנו גבולות אדומים חמושים עד השיניים, וכולם כאחד מוכנים...
.....פזמון:
מִי אַרְמִיא אַדְמוּרַא, אִי פְּרָא נַאס,
וֶועס מִיר פֶּעראָדאָוואַי וֶועדאָט ראַסקאַז,
אַ טאָם, טשְטאָ וְו דְנִי אָפּאַסְנִיע, פְּראַשְׁלִי גְראַנִיצְי קְראַסְנְיע,
וואָאָרוּזְ'אַנִי דאַ זוּבּאָוְו, וְוסִיע, קאַק אַדִין גאַטאָוְו.

פזמון

מי יונאיא סטראז'א סעדאווא נאראדא,
מי סמעלאיא, סטויקאיא, ריאדי תמימאוו.
נאש לאזונג: לימוד התורה,
דעוויז נאש: עבודת הבורא,
פריזוואניא נאש קליטש: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו!

פזמון

סלעז'קוי אי אבמאנאם, פרעדאטעלסטוואם פאדלים,
פוט נאש אוסעיאל אזלאבלעניי ווראג.
נא מי ז'ע ספלאטיוושיס, יעדינוי סעמיוי,
ווסיא ווישע ווזדימאיעם תמימאווסקיי פלאג.

פזמון

נ.ק.וו.ד. נאם גאטאווילא אודאר זא אודאראם,
נא מי סדאוואליס וו נעראוונאם באיו
ס וערוי וו פאבעדו זארי אסוואבאז'דיעניא,
מי פראדאלז'איעם ראבאטו סוואיו.

פזמון

דרוזעי נאשיך מנאגא וו טורמאך אי סילקאך,
דא אי ביל ז'ע סראז'אן ניע אדין נאש גערוי.
מי יונאיא סטראז'א שלי אים נא סמיענו,
נאמי רוקאוואדיל נאש גערוי מיראוואי.

פזמון

פאד נאטיסקאם ווראז'עסקים גאנעניי אי טערארא,
קרעפניעט נאש בראטסקיי סאויז, תמימאוו.
וו אטוועט נא גאניענייא וועזדיע ראזדאיאטסטא,
נאש קליטש פריזוואניא: בוד גאטאוו! בוד גאטאוו!

(פורסם על ידי דוד אסף בבלוג 'עונג שבת')