לדבר על הרב הלפרין בלשון עבר, אי אפשר.

לדבר על האישיות שלו כלפיי, אנסה בשורות אלה. 

תמיד זכורני מגיל 0, שהרב היה 'בן בית' במשפחה.

הוריי היקרים הנחילו לי ולכולנו שהרב ותבדלחט"א אשתו הרבנית (שהרבי יתן לה כח) הם קרובים אלי. למשפחה.

שהייתי במחיצתו מצד אחד הייתה לי תחושה של יראת כבוד. ומצד שני - זה שלי. שהרב הוא שלי.

זכורני שתמיד חבריי בני גילי אמרו לי שהרב מאוד אהב אותי.

תמיד אהבתי לראות בשמחות את הרבנים הגדולים והשלוחים בחב"ד משוחחים עמו. להעצים אצלי את העניין שבאמת הוא היה להם למשענת. (אחד מוותיקי השלוחים בהרצליה אמר שהבית של הרב היה 'הכותל המערבי' – שכל פיות פונים אליו.) מנציגי ציבור מקומיים ועד לראשי השלוחים והרבנים.

א"א לדבר על גדלות הלימוד שלו. הידע שלו. השליטה המלאה ב04:00 בבוקר כמו ב12:00 בצהריים.

המוטו שלו היה - רשמיות וסדר.

זכורני שלמדתי בצפת, אז התמזל מזלה של בירת הגליל שכינוס השלוחים הארצי שע"י צאגו"ח (המרכז) היה שם.

אז רציתי להתבשם מהשלוחים. מהשגרירים. אז הגעתי לשם בדיוק להרצאה של הרב הלפרין. ראיתי שהסדנא מלאה בשלוחים מכל הדעות. והוא מסביר בטוב טעם ובנחרצות שהשליח לעיר הוא הבעה"ב, הוא המגדלור של העיר ואם מישהו רוצה להצליח זה חייב להיות בתיאום ובברכתו. ואז השפע מהרבי יתקיים במילואו!

זכיתי לשמוע אותו בסעודות שבת אצלינו בבית זאת היתה חגיגה בשבילי. הייתי רואה את הקשר הניצחי, החברי בינו ליבדלחט"א אבי היקר, מהשלוחים להרצליה. עד שהרב הלפרין אמר בסרטון: "אבא שלך הוא חבר". שאבא הוא אח שלו.

כל חלק קטן כגדול בלימוד, היה שולט בו.

ממילה ועד סת"ם דרך גיטין ונישואין. ודיני ממנות. וטהרה. כולל עירובין ושבת. וקידוש החודש. וזוהר.

כל השיעורים שלו היו לי מידי מורכבים כי טיבל אותם באין ספור מראי מקומות.

אבל בשבילי הרב היה כמו אבא. תמיד התגאתי בו.

הוא לימד אותי, שאני חייב לדווח על כל 'פיפס' ותג שעשיתי למען בית חב"ד.

כשהייתי רואה אותו מתפלל, זה היה מעמד מרומם.

תמיד הרגשתי שייך יותר בבית הרב הלפרין.

בזכות הרוגע שלו בצדקת הדרך, בברכת הרבי שבירך את הוריי היקרים בהריון וכך נולדתי. זכיתי להיוולד כנגד כל הסיכויים ואני בטוח שהוא רווה ממני נח"ר.

הרב בשבילי היה דמות. שהוריי ואחיי היקרים דיברו על הרב ותבדלחט"א הרבנית, זה השפיע עלי עמוקות. 

איך שהוא קיבל אותי, הבין אותי, ייעץ לי, למרות שאני שונה ממנו בכמה דברים.

אני אקח ממנו המון דברים. אבל דבר אחד או שניים ארצה לכתוב: תמיד תשאר בליבי.

האמונה בברכת הרבי בביטחון בה', דבר מדהים שמגשים חלומות. ותמיד אזכור שאתה אהבת אותי. ואני אהבתי אותך!

היתה לי הזכות החווייה והכייף לבשר לך הרבה בשורות טובות, משמחות ומרגשות בכל כך הרבה תחנות בחיי.

הרצליה זה אתה ואתה זה הרצליה.

זכית להשלים את שליחותך.

אתה נפטרת בגיל 44 כמעט (כשמתחילים לספור מרגע בואך בפעם הראשונה לרבי...)

אתה נפטרת בגיל 38 בדיוק. "מיום ליום" (שמתחילים לספור מרגע יציאתך לשליחות)

ואתה תזכה להביא מייד ממש עוד ברגע זה את המשיח מחייך ואומר: העיר הרצליה, כפר שמריהו, רשפון, קיבוץ גליל ים, שפיים, געש. שלך הם!

עשיתי הכל למענך. בנועם, בנחרצות, בביטחון בך. ישירות לבית המקדש השלישי יחד עם 770 בהר ציון ירושלים.

הרב הלפרין! תחזור אלינו מהר ומייד.

מוקיר מתגעגע ואקח אותך לעד,

בנך הרוחני 

שמואל אמיתי