חשיפה: מסמכים מימי הבראשית של 'ועד הנחות בלה"ק'
'וועד הנחות בלשון-הקודש' הוא מוסד העורך ומדפיס את תורתו של הרבי בהיקפים עצומים.
לאחר חג הפסח תשמ"א נוסד 'ועד הנחות בלה"ק'. בניו-יורק, הרב דוד פלדמן שכתב את השיחות, לצדו הרב אלימלך גורביץ' (כיום שליח בארה"ב) שהיה מקליד את השיחות ("מתקתק"), הגיבוי והגב היה של הרב מנחם-מענדל וולף בארץ הקודש ועוזריו יהושע סגל, וי.י. סגל.
מהר מאד הצטרף גם התמים ישראל שמעון קלמנסון שהיה אחראי לכתיבת וציון ה'מראי מקומות', בשבעה-עשר בתמוז תשמ"ג השמיע הרבי שיחת דברי כיבושין מיוחדת לאחר-מכן הגיהה עם מראי-מקומות בשוליה. (לפני כן היו מציינים את ה'מראי מקומות' בגוף השיחה). כשהגיה הרבי שיחה בעת ביקור ה'פני מנחם' בשנת תשד"מ ציין הרבי בעצמו שיציינו את ה'מראי מקומות' בשולי הגליון ומאז כל השיחות של 'ועד הנחות בלה"ק' הופיעו בצורה זו.
בשנת תשנ"ב הצטרף כוח נמרץ ופעיל בדמותו של הרב חיים שאול ברוק ששיפר את המפעל בצורה לא-רגילה. כיום, 41 שנים לאחר מכן, הרבה תודות לצוות המיוחד הזה – ניתן לקבוע בוודאות כי בכוחות בלתי רגילים הם הצליחו לשמר את תורתו של הרבי.
77 כרכים מכילים את שיחותיו של הרבי מהשנים תש"י – תשל"ד. במקביל עוד 44 כרכים מכילים את השיחות של השנים תשמ"ב – תשנ"ב. כאשר בינתיים עובדים על כל החומר של השנים שבינתיים. לא צויינו כאן סדרות ספרי המאמרים של השנים השונות כמו גם ספרי מאמרים לזמנים ומועדים מסויימים. ועוד היד נטויה.
הרח"ש ברוק מעמד את השיחות
להלן שני תיעודים מתקופת הבראשית: א. מכתב ששיגר הרה"ת בנימין וולף מניו-יורק, שבעצמו היה מראשי המסייעים לתחילת המפעל, לאחיו הרב מני וולף, נותן החסות כאמור. ב. מאמר שנכתב בידי הרב טוביה בלוי שליט"א (או שמא בידי הרה"ח ר' נפתלי קראוס ז"ל?) והופיע בעיתון "ברשת" שהוצא-לאור ע"י 'רשת אהלי יוסף יצחק' בהפעלתו הנמרצת של הרב משה סלונים ע"ה.
לסיום הבאנו כאן צילום מתוך ריאיון שהעניק הרח"ש ברוק שיחי' למגזין "משפחה" לפני כעשור, ובו הוא מתאר את פעילות ה'וועד'.
קריאה מהנה!
***
ב"ה יום ד' ב' אייר ת"ת שבתפארת ה'תשמ"א
לאחי מני שיחי'
שלום וברכה לך!
אחרי כל כך הרבה שיחות טל' וכו' וכו' הכל גמור!
הבעיה הנשארת כרגע:
- כמה מספר עותקים הולכים להדפיס ועל חשבון של מי זה; רצוי 1000
- איך יהיה אופן ההפצה? רצוי בכל בתי כנסת חב"ד וכן מנויים אבל לא להכפיל למנויים שקבלו בבית כנסת להם אין שוב מה לשלוח.
- על מי הוצאות הדפוס וכו' וכו'.
- האיסוף והקיפול והמשלוח למנויים על חשבון מי זה.
- דוד פלדמן רוצה 300$ לשבוע עבודה על השיחות
- המתקתקים רוצים כנראה שני דולר לעמוד ז"א לשיחה 15 יוצא 54$ לערך
- מי משלם את זה.
- והאם הכל הולך על חשבון שלך או מכון לוי יצחק, או ועד א.ת.ה. [= איגוד תלמידי הישיבות] בארה"ק.
- אולי כדאי לתפוס מאיר זיילר כנדבן על זה וכו' או כמה כאלו אנשים.
- ואני מפחד וכן המכין השיחה שאם יהיה הכל חשבון שלך וכו' המוסד לא יוכל להחזיק מעמד בעול זה.
- אז לכן כדאי שיהיה איזה כיס שיכסה הוצאות אלו.
- אולי נגיע להסכם אם דפוס מעיין ברחוב קרל שמו גולדברג שאלימלך גורביץ' יעבוד על המכונה שלו זאת אומרת על הקומפיוטר ונגיע להסכם שנשלם רק 6$ לעמוד אז הוצאות המתקתקים יהיה פחות שלפעמים זה יגיע ל-80 עד 100$ לשיחה. וכשזה אופגיזעצט תופס פחות מקום ויהיה פחות דפים זאת אומרת שיחה זו שהיא 27 עמודים יהיה על קומפיוטר 15 עמודים לערך.
זהו זה!
אחיך בני
הכתבה בעיתון 'ברשת'
"שיחות עכשיו" – בקצב הסילון
מסתבר שלא כל המבצעים והמפעלים הגדולים, נולדים על ברכי פרסומת רחבה וקול רעש גדול. הנה, טלו את ענין ה"שיחות" בעברית ותראו מה אפשר לעשות בשקט, בצנעה, ומבלי שאפילו כל אנ"ש ידעו על כך.
במה דברים אמורים? כידוע, אומר הרבי את שיחותיו באידיש. אותן שיחות משוחזרות אחר כך במוצאי שבת, במה שנקראת "חזרה" (כאשר בעלי זכרון טוב ובעלי "השכלה" רחבה בחסידות, הקרויים "חוזרים", משחזרים את אשר שמעו בשבת על פי הזכרון) והדברים נרשמים, מוקלטים ומודפסים. כאשר הרבי מדבר במוצאי שבת, או בימות החול, מתקצר התהליך והשיחה מוקלטת היישר על טייפ.
כך זה הולך זה שנים רבות. השיחות המודפסות (או משוכפלות) מופצות ברחבי העולם, אולם גם בשל הצורך שנתגלה לספק חומר חסידי מקורי לדוברי עברית, שאינם שולטים באידיש, היה הביקוש ל"שיחות" בלשון הקודש גואה והולך. ביקוש זה סופק מפעם בפעם על ידי הוצאות קבצי שיחות בעברית, אולם באיחור רב, של שנים אפילו ולא היתה כל אפשרות פיזית, ששיחה הנאמרת על ידי הרבי בשבת מסויימת, תגיע מיד לאחר מכן – בעברית – אל קהל השוחרים הגדול.
תוך ארבעה ימים
בעיה כאובה זו באה באחרונה על פתרונה בצורה משביעת-רצון ביותר, כאשר קבוצה של עסקנים צעירים, נטלה על עצמה את המשימה להוציא "שיחות" מתורגמות לעברית, מיד אחרי שהרבי משמיע אותן באידיש. החל מי"א ניסן השנה, במסגרת הפעולות המוקדשות לשנת ה-80 של הרבי, הוחל בשחזור ותרגום ה"שיחות" לעברית מיד במוצאי שבת. מלאכת התרגום הטובה למדי, נעשית בניו-יורק על ידי אברך ישראלי, ממוצא בני-ברקי, ר' דוד פלדמן, שהיה בשעתו שליח הרבי לאילת. הוא מתרגם את ה"שיחות" המסודרות ומועמדות והסדר המוכן נשלח ארצה במטוס ומודפס מיד, על ידי סניף קה"ת בכפר חב"ד, בהנהלת ר' מנחם וולף. ה"שיחות" בעברית מוכנות ומודפסות כבר ביום ד' בשבוע ומופצות מייד. חלקן הגדול בארץ, למנויים וחלקן נשלחות חזרה לארה"ב, שם מחכים להן הישראלים הרבים המעדיפים עברית על אידיש, שאינה שגורה בפיהם.
חלק גדול של ה"שיחות" נשלח לצרפת, שם יש ציבור גדול של חוזרים-בתשובה, שאף הם "מסתדרים" עם העברית טוב יותר וכן למארוקו, דרום אמריקה, ואף ל... ברית-המועצות, שם כבר נוסדו חוגים, הלומדים את ה"שיחות" בעברית.
בשלב זה מודפסות השיחות בעברית בכאלף עותקים, אולם הביקוש עולה בהרבה על ההיצע, וברגע שיימצא כיסוי תקציבי לכך, תעלה התפוצה פי כמה. יודעי-דבר מציינים, שזו הפעם הראשונה ששיחות הרבי מופצות מיד עם נתינתן, ממש בקצב הסילון, במהירות העולה בהרבה על שחזור והפצת השיחות בשפת המקור, באידיש. על רקע זה אף נוצרה כבר "קנאת סופרים" מסויימת והדבר מביא אף לזירוז הוצאת ה"שיחות" באידיש, אולם אין זה פותר את בעיית דוברי העברית, הבאים על סיפוקם רק על ידי קבלת השיחות בלשון הקודש ובתרגום מעולה, שאמנם אינו "מוגה" (היינו שהרבי לא רואה אותו לפני הדפסתו) אך לדעת מומחים התרגום הוא טוב, לא מילולי ונותן תמונה מלאה של הנושא הנדון ב"שיחה".
הנצחה ומנויים
בשלב זה בא מימון המפעל משני מקורות: ממנויים המשלמים תמורת השיחות שמקבלים תמידין כסדרן – וכאמור במהירות הבזק – ומאנשים המקבלים על עצמם מימון הדפסת חוברת זו או אחרת, להנצחת יקיריהם. בתכנית להוציא לאור את החוברות המצטברות בצורת ספר אך המפעל יתבסס וישתכלל, רק אם ירבו המינויים, ישלמו מראש ויקבלו את החוברות הבייתה, מייד עם הופעתן.
זהו מפעל חיובי בתכלית, הרותם את האפשרויות הטכניות של דור הסילון ומגיע לשיא היעילות והמהירות, כאשר ה"שיחה" – המודפסת בעברית – חוזרת לארה"ב, תוך פחות משבוע ימים ומופצת שם בקרב ציבור רחב של שוחרי תורה וחסידות, המתקשים בהבנת האידיש, או מעדיפים לימוד חסידות והתעמקות בדברי הרבי – בלשון הקודש. טוב יעשו המתרגם והעסקנים עם יפשטו במידת האפשר את ראשי התיבות, ימעטו בהערות-שוליים ויוסיפו, בקצרה, תיאורי האירועים בהתוועדויות.
בדבר חתימה על מינוי, רכישת ה"שיחות" שכבר הופיעו ופרטים נוספים, אפשר לפנות ל"ועד הנחות בלה"ק", כפר חב"ד ת.ד. 9, או ישירות לקה"ת, כפר חב"ד, ת.ד. 3 (ר' מ. וולף).
הכתבה במגזין 'משפחה':
מאפשרים לכם לקבל
