לאחרונה נחשף ע"י "ועד הנחות בלה"ק" מכתב שכתב הרבי לרב הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל ששימש רב אב"ד באי ג'רבא שבטוניס נלב"ע בי' שבט תשי"ט.

להלן המכתב:

מי היה רבי רחמים חי חויתה הכהן?

הוא נולד לאביו רבי חנינא הכהן באי ג'רבא שבדרום תוניס בשנת תרס"א. היה מתמיד גדול מילדותו. שעות על גבי שעות עסק בלימוד התורה מבלי אכילה ושתייה עד שהוריו הוצרכו למען בריאותו לעוררו להפסיק מלימודו לאכילה ושינה. בשנת תר"פ מונה לסופר הבית-דין בעירו ובשנת תרפ"א מונה להרביץ תורה והעמיד תלמידים הרבה.

בשנת תרצ"א מונה לראב"ד באי ג'רבא ונתפרסם כאחד מטובי הדיינים. סבל יסורים רבים במשך רוב ימי חייו ממחלות, צער גידול בנים ועוד ולמרות כל זאת יגע בתורה במסירות נפש. ספרא רבא, חיבר למעלה מעשרים וארבע ספרים ובהם שו"ת דרשות גפ"ת. עסק בחכמת הקבלה, בעל ידע עצום בחכמת הדקדוק והעיבור, בלשן ופייטן. עמד בפרץ נגד ביה"ס אליאנס ונגד הרוח החדשה שהחלה לנשוב אז בטוניס.

בשנת תשי"ד עלה לארץ ישראל והתיישב במושבה ברכיה יחד עם רבים מתושבי טוניס וג'רבא ובה כיהן כרב לכל יהודי ג'רבא. נודע כאיש קדוש ופועל ישועות. תלמידו הגדול רבי מצליח מאזוז הי"ד כותב עליו "אשכול הכופר, איש שהכל בו, מעיין עצום  וחד מאד, פסקו מובהק, דרשן מצויין, בקי בקבלה ויודע בדקדוק, מכיר בעיבור, רגיל בדברי ימי ישראל, משורר ופייטן בכתב ובקול, ידו בכל, אין ספר שלא פתח, ואין דבר שלא התעניין בו".

נפטר י' שבט תשי"ט.

להלן תמצית שתיים מתשובותיו שהתפרסמו בשו"ת 'שמחת כהן':

תמונות של רבנים בבתי-כנסת

נשאלתי מרבני עיר תהלה זרזיס יע"א על דבר התמונות של הרבנים ז"ל מארי דאתרא העשויים ע"י פוטוגרפיא [צילום] התלויים בבתי הכנסת של העיר, ובא חכם אחד עובר אורח ואמר להם שצריך להסירם דמן הדין אסור לתלות בבית הכנסת שום תמונה, ונפשם לשאול הגיעה אם האמת כדברי החכם הנזכר דצריך להסירם או לא.

תשובה:

. . בנידון-דידן יש להתיר אפילו לכתחילה וכמו שנתבאר לעיל, וכל-שכן דנראה דכן המנהג באיזה בתי כנסיות לתלות איזה תמונות של משה רבנו ואהרן הכהן וזולתם ואין פוצה פה ומצפצף, רק שמקפידים שלא יהיו בכותל מזרחי שמתפללים נגדו. ואם מפני ביטול הכוונה יש להורות להם להניחם למעלה מקומת איש כמו שכתבו המגן-אברהם והאחרונים... (אורח חיים סימן מ"ד).

[יצויין כי הרבי בתשובתו לגאב"ד כפר חב"ד הרב מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל התנגד בתוקף לכל ציור ותמונה!]

איזה שימוש עדיף בכספי הנפטר: הדפסת כתבי-יד או רכישת ספרים?

נשאלתי על גביר אחד שנלב"ע ובניו היו רוצים לעשות איזה מצווה למנוחתו בסך מה כסף שהקציעו עבור זה. ועלה ברעיונם שהכסף הנ"ל יקנו בו ספר תלמוד ופוסקים ויניחו אותם בישיבה שבעיר לצורך לימוד הרבנים והתלמידים, או שידפיסו בסך הנ"ל ספר אחד שהוא שו"ת בכתב-יד להרה"ג זצ"ל אחי אמו של הגביר מר אביהם נ"ע, ונסתפקו . . איזה עדיף, אם לקנות ספרי פוסקים ישנים או להדפיס ספר חדש שעדיין לא יצא לאור.

תשובה:

נראה-לעניות-דעתי דבהדפסת ספר חדש שלא יצא לאור עדיין עדיף טפי מקניית ספרים שכבר נדפסו. (אורח-חיים סימן ל"ט).