לכבודם של שני אחים נדבנים אשר תרמו להדפסת ספר שיחות של הרבי הקודם, המשיל הרבי שני משלים מדהימים. הראשון על "שכר מצוות לא בעולם הזה", השני "שפירותיהן בעולם הזה".

המשלים מצוטטים ממכתב הרבי המובא ב"אגרות-קודש המתורגמות" חלק ראשון עמ' 50, המתכ בנושא את התאריך "יום ה' כ"ו כסלו, תש"ז".

"להבין את המבואר במכתב – במשל: מלך גדול ששלט על כל העולם, יצא פעם מארמונו, פגש ילד בשם ישראל ואומר לו: אני מבקש ממך, שאתה תמצא את היהלומים המתאימים לכתר שלי, כדי שליובל ההכתרה שלי הכתר יהיה באמת יפה ומפואר. ישראל עשה זאת, זנח את משחקיו, מצא והביא את האבנים הטובות. מומחים ליטשו אותן וקבעו אותן בכתר ולהכתרה המלך נשא אץ הכתר, וכולם התפלאו על יופיו.

שכרו של הילד נקבע – שכאשר הוא יגדל ימנה אותו המלך לשר הנעלה ביותר, מעל כל השרים.

למחרת ישראל לא מצא את ארוחתו בזמן הרגיל והוא התחיל לבכות: אני השגתי את האבנים הטובות למלך, והוא לא מוודא שארוחתו לא תתאחר היום. אבל כאשר הוא גדל – הוא הבין שהשכר האמיתי הוא זה שעשו אותו למשנה למלך. הנמשל ברור.

בהמשך לנזכר לעיל – משל על הסוג השני במצוות: המלך ביקש מישראל שיעשה לו טובה אישית, ויתן לילדים שלו – של המלך – אוכל. ישראל זנח את כל הדברים הנוגעים לו וביצע את בקשת המלך.

לכן השכר, נוסף על השכר עבור מילוי בקשה של מלך מלכי המלכים, הוא גם שישראל לא יעמוד בצד רעב כאשר אחרים מקבלים את מזונם ע"י ההשתדלות שלו – של ישראל - , אלא גם הוא יושב ליד השולחן. והנמשל שוב ברור."