א – כינוי לעני, שלא יהיה בעם ישראל לאחר ברכת ה' (פרק ט"ו פסוק ד')

ב – נזכה בה, אם נשמע בקול ה' (פרק י"א פסוק כ"ז)

ג – הר, שעליו יעמדו המברכים (פרק י"א פסוק כ"ט)

ד – בו נמצאת הנפש של בעל החיים ולכן אסור לאכול דבר זה (פרק י"ב פסוק כ"ג)

ה –  "כי לא באתם עד עתה אל ________ ואל ________ אשר ה' אלוקיך נותן לך" (פרק י"ב פסוק ט')

ו – "אֶת הַכּוֹס _______ הַיַּנְשׁוּף________ . ______  _____ הָרָחָמָה  ______ הַשָּׁלָךְ.  _______ _________ לְמִינָהּ ________  _________". (פרק י"ד פסוקים ט"ז – י"ח)

ז – סוג בהמה המותרת באכילה (פרק י"ד פסוק ה')

ח – טמא, למרות שהוא מפריס פרסה (פרק י"ד פסוק ח')

ט – שניהם יהיו רשאים לאכול יחדיו בשר (פרק י"ב פסוק ט"ו)

י – סוג של עוף האסור באכילה (פרק י"ד פסוק ט"ז)

כ – עם שישב בארץ עד בואו של עם ישראל (פרק י"א פסוק ל')

ל – מצווה לשמחו ולהעניק לו, כיוון שאין לו חלק בארץ (פרק י"ב פסוק י"ב)

מ – כלי שעימו יש לעשות סימן באוזנו של עבד, שאינו רוצה לעזוב את אדונו (פרק ט"ו פסוק י"ז)

נ – למרות מעמדו, לא תמיד צריך לקבל את דבריו ולשמוע בקולו (פרק י"ג פסוק ד')

ס – בעזרתו שוחה הדג, והוא סימן טהרה עבורו (פרק י"ד פסוק ט')

ע – הר, שעליו יעמדו המקללים (פרק י"א פסוק כ"ט)

פ – אחד מסימני הבהמה הטהורה (פרק י"ד פסוק ו')

צ – אם היא טהורה, מותר לאוכלה (פרק י"ד פסוק י"א)

ק – נֵעָנֵשׁ בה, אם לא נשמע אל מצוות ה' (פרק י"א פסוק כ"ח)

ר – יש לבערו ולהוציאו מתוך העם (פרק י"ג פסוק ו')

ש – חג שנחגוג, לאחר ספירה של שבעה שבועות (פרק ט"ז פסוקים ט'-י')

ת – כינוי לבעל חיים שאסר ה' לאוכלו (פרק י"ד פסוק ג')