סיפורי חסידים

החסידים המפורסמים מגדולי החב"ד, ר' אייזיק מהומיל (בעל "חנה אריאל") ור' הלל מפאריטש (בעל "פלח הרמון"), נזדמנו פעם יחד בליובאוויץ', בבואם להסתופף שבועות אחדים בצלו של האדמו"ר בעל ה"צמח-צדק". האדמו"ר אמר הרבה מאמרי חסידות, ור' אייזיק ור' הלל היו חוזרים אחר-כך על המאמרים.

על-פי הוראת הרבי, היה בנו מהר"ש (שאחר-כך מילא מקומו בליובאוויץ') הולך אל הרב ר' אייזיק והרב ר' הלל לשמוע מהם את חזרת מאמרי הרבי. פעם ציווה הרבי על בנו שיחזור לפניו על המאמרים כפי ששמעם מפי הר"א והר"ה, כי הוא רוצה לדעת כיצד הם חוזרים.
מהר"ש חזר לפניו, וכשסיים אמר לו הרבי:

• ר' אייזיק הוא "משכיל" (המתעסקים בהבנת תורת חב"ד בענינים אלוקיים נקראים בפי חסידי חב"ד בשם "משכילים"), ור' הלל הוא "עובד".

שאלו מהר"ש:

• מה בין משכיל לעובד? הרי המשכיל הוא גם עובד, והעובד הוא גם משכיל.

שתק הרבי.

כעבור שבוע דרש הרבי מאמר חסידות ביחוד לפני בניו והחסידים ר' אייזיק ור' הלל. ויהי בחצי הלילה, בשעה שתים-שלוש, שלח בעל ה"צמח-צדק" לקרוא אליו את בנו מהר"ש. כשבא, ציווהו ללכת ולראות מה עושים כעת ר' אייזיק ור' הלל... והוסיף, שלא יכנס בפנים, בחדרי ה"אכסניות" שלהם, אלא יסתכל בחוץ מבעד החלון.

לקח אתו מהר"ש את המשרת שלו, והלך בראשונה להאכסניה של ר' אייזיק. הסתכל בעד החלון וראה שהוא, ר' אייזיק, יושב ומתעסק במחשבתו, ראשו מוטל לאחוריו, עיניו סגורות, פניו משולהבות ובידו מקטרת מעושנת.

משם הלך להאכסניא של ר' הלל. הציץ וראה והנה הוא יושב כפוף, ובהיותו נמוך ורזה מטבעו נראה עכשיו נמוך ורזה עוד יותר, אצבעו בתוך פיו – אות להעמקת המחשבה – פניו חיוורות, ונראה מודאג מאד.

כשבא וסיפר לאביו מה שראה, אמר לו הרבי"

• שניהם מתבוננים במאמר החסידות של אתמול, אלא שר' אייזיק מתבונן בענין של "כתר עילאה", שדובר במאמר, ור' הלל מתבונן בענין של קבלת עול, שדובר בו, וחושב על אודות עצמו.
• ההבדל בין משכיל לעובד הוא, שהראשון מתחיל בהשכלה ומתייגע למצוא לו עבודה לפי אופן ההשכלה, והעובד מתחיל בעבודה ומחפש את ההשכלה שבאותו ענין.

(מתוך 'סיפורי חסידים' להרב זווין, יואתחנן – וידעת היום והשבות אל לבבךי)