הניגון שהרבי הרש"ב בכה לשמעו וביקש ללמדו • ניגון לשבת
לומדים ניגון
הייתי בכיתה ו' כאשר המורה בחיידר, הרב בנציון ירוסלבסקי שליט"א, לימד אותנו תלמידיו, את הניגון ספוג הרגש, הגעגועים וההתקשרות "ידידי רועי מקימי".
הניגון, כך סיפר לנו הרב ירוסלבסקי, הוא במקורו פיוט של המשורר בן למשפחת מגורשי ספרד שהתגורר בעיר צפת – רבי ישראל נג'ארה. הפיוט הוא קריאה להתעוררות רחמי השכינה על בניה, עם ישראל וציפייה לגאולה.
בין הרבי המהר"ש לרבי הרש"ב, היה הפסק של 10 שנים – המשיך וסיפר המורה – שבהם הרבי הרש"ב מיאן לקבל על עצמו את הנשיאות. בשנים האלה החסידים היו כצאן אשר אין להם רועה, והם שרו בכמיהה את השיר "הגידה נא לי עתה, על מי נטשת מעט הצאן? שוב ואסוף נדחיך!".
והמורה לימד אותנו את הניגון המרגש. הנה הן מילותיו, לאחריהן יוגש כאן ביצוע לניגון ולאחריהם הסיפור המלא של הניגון המרטיט.
ניגון לשבת.
יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי
מִמִּרְמַס אַנְשֵׁי לָצוֹן
הַגִּידָה נָא לִי אַתָּה
עַל מִי נָטַשְׁתָּ מְעַט הַצֹּאן;
שׁוּב וֶאֱסֹף נִדָּחֶיךָ
כִּי הֵם זֶרַע אֲהוּבֶיךָ
רְאֵה אֶת שְׁלוֹם אַחֶיךָ
וְגַם אֶת שְׁלוֹם הַצֹּאן
האזינו לביצוע הניגון מאת הרב לב לייבמן:
סיפורו של הניגון
רבי ישראל נג'ארה התגורר בעיר צפת וזכה לראות את האריז"ל שאף שיבח את ניגוניו. הוא היה מאוחר יותר רב בקהילה היהודית שבעיר עזה.
בספר השיחות תש"ג בתחילתו:
"בשנים הראשונות לנשיאות הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [הרש"ב] הביאו לליובאוויטש ניגונים של ארץ-ישראל, והרב ר' שניאור סלונים ניגן ניגון עם המילים 'על מי נטשת מעט הצאן'. הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק אמר על כך: 'על מי נטשת', על מי השארת, שה'מעט' יהיה נרגש אצל הצאן, - הכוונה על 'כי אתם המעט מכל העמים'".
הניגון מופיע בספר הניגונים ניגון מספר ש"י, מפיו של ר' יעקב אייזיק באלאנטר מטאטארסק. אשר למד בליובאוויטש וזכה לשמש את אדמו"ר הרש"ב בשבוע שלפני ההסתלקות. בספר הניגונים ישנם מספר ניגונים שנרשמו מפיו. נפטר בחורף תשל"ה).
וכך נאמר בספר הניגונים (במפתח לניגון זה), בשם הרב באלאנטר:
"מסופר שבשנת האבלות של כ"ק אדמו"ר מהר"ש היו בניו הרבנים שרים את השיר הזה ועיניהם זלגו דמעות כשהגיעו למלים 'על מי נטשת מעט הצאן'".
ב'ליובאוויטש וחייליה', מספר ר' פאלע קאהן:
"כידוע שאדמו"ר [הרש"ב] נ"ע היה מנגן נפלא. ר' יצחק גרשון סיפר לי שאדמו"ר [הרש"ב] נ"ע ביקשו שילמד אותו את הניגון "ידידי רעי מקימי" מהמקובל ר' ישראל נ[י]אגארא ז"ל".
העובדה שהרבי מבקש ללמוד את הניגון, נותנת לניגון ערך פנימי הרבה יותר, מאשר העובדה ששרו את הניגון בפני הרבי.
(לצורך סיפורו של הניגון נעזרנו בכתבה באתר "קיר הניגונים" הנפלא)
רועה רועה
לסיום ו'לחביבותא דמילתא' אנו מצרפים פה שיר שכתב ילד בן 12 על הלחן של "ידידי רועי" ועל תוכנו, שיר שמדמה את החסידים לצאן ואת הרבי לרועה:
רוֹעֶה רוֹעֶה
לַחַן: יְדִידִי רוֹעִי מְקִימִי
עֵדֶר צֹאן סוֹבֵב בַּמִּרְעֶה
טוֹעֶה, תּוֹהֶה, לְאָן יִפְנֶה?
הָרוֹעֶה אוֹתוֹ הוֹתִיר לְבַד
מֻפְקָר, בַּמִּדְבָּר, לְלֹא מִסְעָד,
עָזוּב, כָּאוּב, הֵיכָן הַיַּעַד?
רוֹעֶה רוֹעֶה! הַאִם אַתָּה שׁוֹמֵעַ?
טָלֶה פּוֹעֶה, לְעֶזְרָתְךָ מְשַׁוֵּעַ!
אֶת הַכִּוּוּן הַבַּיְתָה לֹא יוֹדֵעַ
וּמִלְּבַדְּךָ אֵין לוֹ מוֹשִׁיעַ
רַבִּי רַבִּי! מְהֵרָה הוֹפִיעַ!
אֶת עַמְּךָ גְּאֹל בִּגְאוֹן עֻזֶּךָ!
רַבִּי רַבִּי! אַתָּה וַדַּאי שׁוֹמֵעַ!
וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ, וְצֹאנְךָ
מאפשרים לכם לקבל
