יום חמישי כ”א מנחם אב: בשעת בוקר מוקדמת הופתעו חיילי הקעמפ במתיחה מקורית במיוחד, בה ’התבשרו’ בין היתר בהחלפת המרכזים המוצלחים שהם כל כך אוהבים.

מיד לאחרי המתיחה, נפתחה בסערה ’מלחמת התקשרות’ עוצמתית, והקעמפ נחלק לשתי פלוגות. פלוגת ’המעשה הוא העיקר’ הדגישה את החשיבות וההתמקדות בעשייה חיובית של תורה ומצוות בהקפדה על ריבוי הכמות. לעומתה פלוגת ’רחמנא לבא בעי’ הציגה את מעלת החיות וכוונת הלב שבמצוות, וההדגשה על האיכות ושימת הלב לפני כל פעולה.

במהלך המלחמה הכל עלה רף. הלימודים, התפילות, הפעילויות ועוד. וניכר היה שהחיילים יצאו חדורים במסרים אותם קיבלו במהלך ה’מלחמה’. המשימות היומיות איתם הלכו הילדים לבתיהם 'הפכו' את הבית והשרו בו אוירה חסידית מאוד. 
בסיום היום, נערכה התמונה הקבוצתית המסורתית, של כלל החיילים ואנשי הצוות. לתמונה הגיע במיוחד השליח הראשי לעיר הרב ישר אדרעי.

בתום ימי המלחמה, יום שישי כ”ב מנחם אב בשעת צהריים, הדהדה באוויר ההכרזה על הפלוגה המנצחת - פלוגת ’רחמנא לבא בעי’.

ביום השבת קודש פרשת עקב, התקיימה פעילות מיוחדת לחיילים בשטח הקעמפ. בתכנית היו מערכונים מעניינים, ותפילת מנחה באווירה שבתית. את שעות הבוקר ניצלו אנשי הצוות לפעול בקרב תושבי המקום. בליל שבת קודש יצאו בתהלוכה משטח הקעמפ לכיון בית חב”ד הגדול, ובכך חיזקו את אנשי הקהילה ששמחו מאוד לראותם 

בשעות הבוקר, יצאו חלק מהתמימים ל’הקהלת קהילות’. אנשי העיר שמחו לראות ’תמימים’, ובלעו בשקיקה את דברי החסידות.

רגע השיא בפעילות השבת היה ה’סדר ניגונים’, בו למדו החיילים את הניגונים ’אנעים זמירות’ ו’צמאה לך נפשי’. ותחושת התרוממות אפפה את כולם. מיד בצאת השבת פצחו החיילים בסערה בשירת ההמנון השנתי. ורקדו בצוותא החיילים והצוות.

יום ראשון כ”ד מנחם אב: השבוע השני של הקעמפ נפתח בתנופה חדשה, מתחילים כבר 'להריח' את הסיום אך כאן חיכתה לילדים הפתעה, לאחר הסדר יום הרגיל שהתחיל במסדר בוקר, תפילה חוויתית, מפגש לימודים מרתק והפסקה כמו שרק ב'גן ישראל' יודעים...  ללא הודעה מוקדמת עלו החיילים על אוטובוסים כשפניהם מועדות למרכז הארץ ל'באולינג', שם נערכה תחרות בין הסיירות.

בסיום המשחק עלו בחזרה על האוטובוסים דרומה, חזרו לשטח הקעמפ עייפים ויגעים אך מרוצים, וכאן חיכו להם צוות 'תכניות ערב' שהפיקו מערכונים משעשעים ומצחיקים.

יום שני כ"ה מנחם-אב – היום האחרון בקעמפ: הכל התחיל במסדר מעניין כשהגנרלים והמרכזים התחלפו בתפקידם והעלו חיוך על פני החיילים, לאחר מכן רצו הילדים לתפילת שחרית כיאה לתפילה האחרונה בקעמפ. בסיום התפילה הלכו החיילים לסעוד את ארוחת הבוקר ונצלו זאת להיפרד מהמפקדים המסורים 

משפט הצוות המיתולוגי נערך כמיטב המסורת ושיעשע את החיילים.

בסיום היום נערך ה'באנקעט' - את ה'באנקעט' פתח בדבריו מנהל הקעמפ, והסביר בארוכה על כך ש'גן ישראל לא נגמר'... וצריך לקחת החלטות טובות למשך השנה, כהמשך לזה עברו המפקדים בין החיילים עם כרטיס החלטה טובה עם תיבה בה מכניסים את הפתק ובו רשמו החיילים את מה שלקחו על עצמם מההתעוררות של ימי הקעמפ.

לאחר מכן חילקו קציני הלימודים תעודה הערכה אישית לכל החיילים שעלו בסולם הדרגות של צבאות השם. ובסופו הוענק שי אישי מיוחד למי שהעפיל עד לדרגת סגן אלוף ואלוף.

הבאנקעט נחתם בשיר הידוע 'ליד השער הוא ניצב' תוך עיניים דומעות של חיילים המתקשים להיפרד מן השטח ומהמפקדים. אנו רוצים משיח עכשיו.