'יציאת רוסיה תש"ו' או 'עשאלונים' • מושג חסידי להכיר
בזמן מלחמת העולם השנייה כבשו הגרמנים גם את פולין, ואזרחים פולנים רבים ברחו אל רוסיה השכנה. כשהסתיימה המלחמה, אישרה הממשלה הרוסית לאזרחים הפולנים לחזור לארצם. רכבות משא מיוחדות, שכונו 'עשאלונים', הסיעו את כל מי שהציג תעודת זהות פולנית בחזרה למדינתו.
אזרחים רוסיים שרצו מאוד לעזוב את רוסיה, ניצלו את המצב: רבים זייפו דרכונים פולניים, עלו איתם לעשאלונים, ונמלטו מהמדינה. הממשלה הרוסית ידעה אמנם על הזיופים, אבל העלימה עין. כך הצליחו המוני אנשים לברוח מהשלטון הקומוניסטי.
בין מבריחי הגבול היו גם כמה חסידי ליובאוויטש, וכשדיווחו על כך לרבי הריי"צ, הוא אישר לחסידים ברוסיה לנסות לנצל את ההזדמנות ולהתארגן ליציאה. ועד מיוחד הורכב כדי לטפל במבצע המורכב והחשאי של זיוף הדרכונים. בין הפעילים הבולטים: המשפיע ר' מנחם מענדל פוטרפס וגברת שרה קצנלבויגן, שכונתה 'מומע (דודה) שרה'.
יותר מאלף חסידים עלו על העשאלונים במהלך קיץ תש"ו ותחילת שנת תש"ז. תחנת היציאה היתה בעיר לבוב, ומשם עברו את הגבול עם דרכונים פולניים מזויפים. מפולין, היו חסידים שקיבלו ויזה והמשיכו לארצות הברית. אחרים הטלטלו בין מחנות פליטים ומשם לפריז, לונדון, ארץ ישראל ואפילו לאוסטרליה.
בסוף חורף תש"ז סגרה ממשלת רוסיה את גבולותיה. אנשי הבולשת פתחו בחקירה כדי לגלות מי העומדים מאחורי מאות הזיופים והנמלטים, ותוך מספר שבועות נאסרו כל החסידים הקשורים במבצע ההברחה. הם הועמדו לדין, ונשלחו לגלות בסיביר.
מבצע הבריחה מרוסיה באמצעות ה'עשאלונים' מכונה גם 'יציאת רוסיה תש"ו'.
(מתוך 'האינציקלופדיה החסידית' באדיבות הוצאת הספרים 'אורות')